קבוצת עין צורים אבדה אחד ממייסדיה וחבריה, אחד מאבני הבנין של הקבוצה. אבד בעל יקר ונאמן ואיש משפחה למופת. אני אבדתי חבר וידיד נעורים.
לאחר נפילת הגוש, עם חזרתנו מהשבי ועלייתנו למקומנו הנוכחי, חזר אברהם משליחותו כקומונר והצטרף לקבוצה למרות לחצים מבית שימשיך בלימודים. עניו וצנוע כדרך חיים היה בין חברי המזכירות הראשונה ושמש כגזבר מספר שנים. לאחר מכן נכנס להנהלת חשבונות לשנים ארוכות, עד צאתו לגמלאות.
אברהם היה מעורב בתהליכי השנויים שעברנו ואף על פי שלא היה אדם פתוח בדרך כלל, בייעוץ לחברים היה לבו פתוח ועשה ככל יכולתו כדי לעזור להם לעמוד על זכויותיהם. אברהם היה טיפוס של יועץ, גם למשפחתו שנעזרה בו רבות וגם בעניינים כלליים של הקיבוץ. שכלו החד, זיכרונו המיוחד ושיקול דעתו היו לברכה בכל מוסד בו היה שותף ולכל חבר ששאל לעצתו.
אברהם היה מתמיד. יושב רכון על שולחנו ועוסק במספרים כל היום ולפעמים עד השעות המאוחרות, מצרף צרופים וממלא דפים בכתב ידו הקטן, עוד לפני עידן המחשב. הוא התמיד גם בהשתתפותו בשיעורי הגמרא של יוסף שלזינגר, כל עוד כוחו עמד לו, ובעזרתו לכל מסיבה וחתונה. ידענו שאפשר לסמוך עליו. תמיד ידע לכתוב ולהקריא קטע רציני או היתולי, המתאים במיוחד לאירוע.
לי, אברהם, תחסר מאוד. הכרתי אותך למעלה מ-66 שנים. הרבה שוחחנו, הרבה התייעצנו, הרבה חלמנו חלומות. הרבה דברים התגשמו, חלקם עדיין לא...
נלחמת במחלות השונות שתקפו אותך במשך השנים בסבלנות ובנחישות ויכולת להן. גם בקרב האחרון, אותו ליווינו כל החברים ובני המשפחה שהתאספו סביבך, ראינו כיצד אספת כוחות ונלחמת בגבורה בכל הכוח שעדיין נותר בך אבל כבר לא יכולת. הצלחת לא לשבש את שמחת החג, חיכית עד צאתו ורק אז יצאה נשמתך בטהרה.
משפחת קול, תמיד נדע להעריך את התרומה הרבה של אברהם לפיתוח וביסוס הקיבוץ שלנו ואת עזרתו המיוחדת בכל..
יהי זכרו ברוך
גרשון שפט
(מתוך ההספד)
