נכתב ע"י טירת צבי
יאיר אבנון, הנקרא בפי כולנו בוּלי, נקרא לישיבה של מעלה. כשישים שנה היה בולי אחד מאיתנו.
בולי נולד בקריית שמואל, להוריו אברהם ויפה. הוא היה חבר נלהב בסניף בני עקיבא, למד בבית ספר מקצועי והגיע לטירת צבי כחבר בגרעין 'נחלים'. עם הגרעין יצא בולי לצבא, שירת בנח"ל ובגדוד 50. במהלך השירות נפצע בתאונה אך משהחלים, הצטרף לחבריו בטירת צבי.
בולי עבד תקופה מסוימת כטרקטוריסט בפלחה, חרש וזרע לילות וימים. בהמשך הצטרף למפעל 'טיב' ובמשך שנים אחדות שיווק את תוצרת המפעל באזור חיפה. השכם בבוקר הוא יצא להביא את המוצרים לחנויות ולפנות ערב חזר עמוס בחומרי גלם לעבודת המפעל. הלקוחות הקבועים חיבבו אותו וציינו לשבח את דייקנותו בביצוע מלאכתו. במהלך העבודה והנסיעות הכיר את קוקה ז"ל, בת שדה אליהו. לאחר שנישאו הקימו את ביתם בטירת צבי.
ברבות השנים נכנס בולי לעבוד בחנות המפעל והתחבב על הלקוחות הרבים. בולי אהב לשרת את הציבור ועשה זאת בנוסף לעבודתו בשמחה ובמאור פנים.
כרב"ש ניהל בולי את מחסן הנשק והיה גם ממתנדבי ה"מתמידים". בולי הסתובב תמיד כשהביפר צמוד אליו, מילא יומן ותמיד היה בכוננות להקפצת כיתת הכוננות.
בולי היה חבר, ידיד ורע להרבה אנשים בעמק. רבים מתושבי העיר בית שאן הכירוהו והוקירוהו, וכשחלה, התעניינו בשלומו ומסרו לו דרישת שלום. בשנים האחרונות, גם כאשר נזקק לטיפולים, לא ויתר לעצמו והמשיך לעבוד כקופאי ב'טיב ביתי'. הנכדים שמחו כל שנה לראותו מקבל אותם בפנים מאירות בחדר האוכל.
גם בבית החולים הוא רכש חברים ותרם להעלאת המורל.
זכה בולי, יחד עם קוקה ז"ל, לבנים ובנות ממשיכי דרכם, אנשי תורה ועבודה, העוסקים באמנויות, וביניהם חזנים מבוקשים וקוראים בתורה. זכה בולי גם בידה העוזרת של אחותו עדנה, שהקפידה לדאוג לכל מחסורו.
בתקופה האחרונה שהה בולי בבית הסיעודי 'עטרת צבי', בית שרעייתו קוקה פעלה לקדם את הקמתו למען קשישי הקיבוץ.
הגיע סוף למכאוביך בולי. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
יזרעאלה