נכתב ע"י שדה אליהו
חלוצה דתית בכל רמ"ח ושס"ה הייתה פריבה ז"ל, שהלכה מאתנו ימים ספורים לאחר חג הפורים. התמזל מזלה של פריבה, שהצליחה לעלות עם משפחתה לארץ מגרמניה, עוד בטרם החלו הנאצים ימ"ש לנגוס בעם היהודי.
הוריה, הרב משה שמשון ופאני ווסרמן, הקימו בית דתי-ציוני לדוגמה, עם פתיחות מרשימה. ולכן, אין זה פלא שפריבה בחרה להצטרף להגשמה בקיבוץ שדה אליהו, באחד מן המקומות הקשים למחיה בארץ באותם ימים.
כחלוצה אמיתית יישמה פריבה במהלך חייה את ערכי התורה והעבודה כפשוטם ממש.
פריבה, בחיבור שלה לאדמת הארץ והעמק, בחרה להתמסר לעבודת השדה, במובן השורשי ביותר שלה, כאשר בידה הטורייה, אצבעותיה עוסקות בעישוב, ובחגורתה מזמרה לבציר הענבים.
דורות של עובדים קיבלו ממנה חינוך אמיתי לעבודה, שהתבסס בעיקר על הדוגמה האישית של פריבה עצמה.
למרות עבודתה הקשה בשדה ולצידה, מתוך הכרה ואמונה בחשיבות הלימוד והספר, התמסרה פריבה להקמת ספריית שדה אליהו, תוך שהיא לומדת לתואר בספרנות. ולכן לא פלא הוא כי פריבה הייתה דמות מרכזית הן בתכנון ובבנייה והן בעיצוב התוכן של "בית מורפורגו" הידוע לכל בשדה אליהו. כל אותם שנים הייתה פריבה עסוקה גם במילוי תפקידים בקיבוץ, ובראשם ריכוז הוועדה להכוונה מקצועית, שכה התאימה לה. בהמשך למדה את "שיטת אלכסנדר" ואף עסקה בטיפול ובכך השלימה מעגל מדהים של נפש בריאה בגוף בריא.
על אף עיסוקיה הרבים, ראתה פריבה את מרכז חייה במשפחתה אותה היא נווטה ברגש, בחוכמה ובמסירות אין קץ כשהיא מהווה את עמוד התווך של המשפחה לענפיה ולדורותיה.
זכתה פריבה והתקיימו בה דברי הכתוב ב"אשת חיל":
"תְּנוּ-לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (משלי ל"א).
יהי זכרה ברוך