חז"ל לימדו אותנו : "איזהו עשיר? השמח בחלקו".
עמוס! כמה עשיר היית בכל החלקות הקטנות של החיים שלך.
ראית בעבודה ערך והתמסרת אליה ללא גבול למרות היותך חבר קיבוץ "לא מופרט". מתייצב בכל שעה, מוכן ושמח לכל משימה. ואם בסוף היום הארוך, צריך נהג להובלה נוספת, ברור שמבקשים מעמוס. בין לבין, אתה בא אל משה גיסך ואלי לכוס קפה ולשיחה. מתעניין בכל מה שקורה בשטח, שואל על מצב הלולים, ומפטפט אתנו על הכל. הדובדבן בשבילך, זה לסיים את היום במעלה גלבוע ולשתות קפה ועוגה אצל חנה אחותך. היית עוף שונה בין הנהגים. כמעט בלתי אפשרי להרגיז אותך. עונה תמיד בחיוך רחב מתובל בציניות לבבית. רק שלשום ראיתי אותך יוצא מצמח, פתחת את החלון ושאלת בסימן יד אופייני: " הכל תקין?" אני נוסע אחרי ה-50 טון שלך וחושב לעצמי, כמה כיף לראות אותך בשליטה מלאה, נהג כל כך אחראי.
האושר הגדול שלך היה המשפחה. משפחת ולך היקרה! אנחנו אבדנו חבר ואתם אבדתם בן, בעל, אבא, סבא ואח למופת שכל כך אהב אתכם. עמוס הקים יחד עם יפה משפחה לתפארת שכל כך היה גאה בה. מעולם לא שמעתי את עמוס אומר דברי שבח על ילדיו, אבל האושר קרן ממנו כאשר דיבר עליהם וראו את האהבה הרבה. ביום ראשון דברנו על החתונה הכל כך שמחה של בנו נחשון עם רעות. בשנייה אחת, הכל נגמר.
עמוס,
יהי זכרך ברוך.
גיל אלכסנדר
(דברים מתוך ההספד)
