נכתב ע"י שדה אליהו
מירל גדלה עד גיל 16 בקהילת פולדה שבגרמניה כבת צעירה לשני אחיה, יוסף ושלמה. משרצתה לעלות ארצה שלחו אותה הוריה לקבל את ברכת רב הקהילה. הרב לא תמך בעלייתה, אך למרות זאת, הגיעה מירל להכשרה ברודגס והצטרפה לקבוצת ההכשרה שהתכוננה לעלייה לארץ.
בעת שהותה של הקבוצה, "קבוצת אריה", בחדרה, נחשבה מירל ל"אחד המרוויחים הרציניים" בזכות עבודתה בטיפול ביולדות ותינוקות. היא התפרסמה בטיפולה המסור בהם והייתה מבוקשת בין אנשי המושבה.
מחדרה עלתה הקבוצה להתיישבות במסגרת "חומה ומגדל" לעמק בית שאן וייסדה את קיבוץ שדה אליהו. בשדה אליהו שימשה מירל כחובשת של הקבוצה.
את תפקיד החובשת, האחראית על בריאותם של חברי הקיבוץ, מילאה מירל בתנאים קשים, ללא הכשרה מקצועית, וללא לווי של רופא שניתן להתייעץ איתו או להסתמך על חוות דעתו.
בהמשך נפתח בבית חולים "העמק" קורס חובשות, שהתקיים יומיים בשבוע במשך שנה.
כך, במשך השנים, טיפלה מירל במסירות בחברים, כשהיא צוברת ידע וניסיון, ללא לימודי תעודה מסודרים. עם זאת, ניסיונה וידיעותיה העדכניות ברפואה הביאו לבחירתה כחברה בוועד המפקח של קופת חולים. מירל הייתה אחות במרפאה של שדה אליהו במשך ארבעים שנה.
במשך שנים רבות סבלה מירל מבעיות בריאות.
לאחר הפסקת עבודתה במרפאה מצאה מירל עניין והנאה בסדנה לייצור צעצועי עץ.
בעשר השנים האחרונות גרה מירל ב"בית הקשתות" (הבית הסיעודי של הקיבוץ) שם זכתה לטיפול מסור מכל הצוות.
יהי זכרה ברוך!