נכתב ע"י קבוצת יבנה
מייקל, הקפדת על מצוות תלמוד תורה, וכמעט עד יומך האחרון התמדת ללמוד דף יומי. כבר בצעירותך במיניאפוליס שבמינסוטה, שאפת להגשים את ערכי "בני-עקיבא" ולעלות ארצה. ואכן עלית במסגרת הגרעין האמריקאי שהצטרף לקיבוץ בשנת 1968. יחד עם נחמה שתבדל"א, רעייתך הנאמנה, זכית לבנות משפחה מלוכדת ולגדל את ששת ילדיכם. הענקתם גם בית חם לילדיכם המאומצים מהתיכון ומהאולפן. עם רבים מהם שמרתם על קשר, וחלקם אף בנו פה את ביתם.
זכינו לגור בשכנות עמכם. בכל שמחה משפחתית נהגת למזוג "לחיים", ולהגיד דבר תורה של גימטרייה. מייקל, יחסרו לנו הנקישות בדלת, המיוחדות רק לך, כשנכנסת והתעניינת מתוך אמפתיה בנעשה אצלנו. בעיתות צרה ומשברים היית אתה כעמוד איתן להישען עליו, סמכנו עליך וידענו שתמיד תמצא את הזמן והכוחות לסייע ולחזק.
היית מעורב מאד בחיי המשק. לא היה כמעט תחום שלא הייתה לך נגיעה בו. היית מרכז שלוחה בלול, ולאחר מכן מעמודי התווך של המדגרייה: אחראי על היבוא והיצוא; מעורב בבניית תוכנה לניהול המדגרייה; מתכנן את גידולן של להקות רבייה; תמחירן; בקר איכות. גם בתחומים נוספים תרמת: ניהלת את תיקי הפיקדונות ואת תיק הנסיעות לחו"ל. שרתת את הציבור באמונה כגבאי בבית הכנסת וכחבר ב"חברה קדישא". שימשת כגזבר, והיית חבר בוועדות שונות, ביניהן בוועדת משק, בה תרמת מהידע הרחב שלך להכרעות חשובות בחיי הקבוצה.
אחד הדברים שאפיינו אותך, מייקל, היה החתירה אחר האמת. לא פעם העמדת חבר על מקומו, כשאמרת את מה שאתה חושב. מי ששמע את תוכחותיך ידע שאתה אדם שפיו ולבו שווים.
נוח בשלום על משכבך איש יקר, תחסר לנו מאוד.
יוסי בן טולילה
(מתוך ההספד)