יפה קליין ז"ל

"חבל על דאבדין ולא משתכחין" - אנו אומרים על אדם שנפטר והיה בחייו רב פעלים, ומי כיפה קליין מתאימה לאמירה זו, שהרי הייתה מלאת מעשי חסד אין קץ, בכל התנאים כל עוד יכלה.

יפה עבדה אצלנו במרפאה, אך למעשה מחוץ לשעות העבודה התנדבה לכל מעשה חסד נדרש. כך, למשל, רחצה את ההורים הזקנים והחולים, הורי חברנו. גם מחוץ למשואות יצחק פעלה יפה. עיריית אשקלון ביקשה שתתנדב לעזרה בבית האבות, והיא נסעה לשם באוטובוס ובכל אקלים, ואלה רק חלק מרשימה ארוכה מאוד של מעשי חסד.

יפה נולדה באמסטרדם בשנת 1916, והנה בעוד כמה ימים צריכים היו לחוג את יום הולדתה ה-92. חייה של יפה לא היו קלים; כל קרוביה נרצחו על ידי הנאצים יימח שמם, ויפה נשארה לגמרי לבדה. היא עבדה בכל מיני עבודות, אך לבה משך אותה לעבודה בבית חולים, וכך בעבודה בבתי חולים והסתתרות אצל גויים טובים אנשי המחתרת, עברה את תקופת השואה עד עלייתה ארצה בשנות השלושים לחייה.

יפה עלתה לכפר עציון, שם נישאה לפרץ פרנקל הי"ד ושם ילדה את אליעזר. פרץ היה בין הנופלים בנפול הגוש. כעבור זמן נישאה לדודוש, ויחד ילדו את משה וציפורה. יחד בנו את ביתם במשואות יצחק.

יפה לא התלוננה על גורלה. היא הייתה אישה מציאותית והגיונית שחוט של חן היה פרוש על פניה, עם חוש הומור דק ועדין. יפה הייתה מלאת שמחה וסיפוק בראותה את משפחתה גדלה ומתרחבת.

זכות גדולה הייתה לנו, שיפה חייתה ופעלה בינינו.

יהא זכרה ברוך.

מרדכי עמית
(מתוך דברי ההספד)