עפרה נולדה בפתח-תקווה לאמא חוה, לאבא שמאי ולאחים ישראל דורון ואירית.
עפרה הייתה פעילה בבני עקיבא ולמדה בתיכון ישורון. עשתה שרות לאומי בשלוחות ולמדה הוראה במכללת תלפיות. ב1984 הגיעה לשלוחות עם איתן.
נולדנו באותה שנה ובאותו חודש ואהבנו לחגוג ביחד. היינו שרופות בני-עקיבא שבט גולן. היא פה ואני מעבר לים, ובאוקטובר 84 נפגשנו על הספסלים של חדר האוכל ורקמנו 24 שנים של חברות עמוקה ולפעמים מורכבת. עפרה- כגננת חינכת את ילדי הקיבוץ, נתת לכל ילד להאמין בעצמו, ממך הם קיבלו את האישור שהם הכי טובים בעולם.
כמו אברהם אבינו, היית יושבת לשולחן בפתח הבית ומזמינה גדולים וקטנים.
עפרה – אף פעם לא פחדת להיות שונה. אהבת ללכת בנעלי עקב אדומות באדמה הבוצית של הקיבוץ. אהבת לסובב ראשים, רצית לשעשע את כולם ועשית הכול בגדול ובשמחה.
היית "מלח הארץ" אהבת שירי ארץ ישראל היפה, ריקודי ארץ ישראל, אנשי ארץ ישראל- פשוט אהבת את ארץ ישראל.
הנתינה שלך לקהילה הייתה ללא גבולות. השנים שריכזת את ועדת תרבות היו השנים התוססות ביותר בשלוחות עם שפע של פעילויות. לקחת על עצמך כל תפקיד בטוטליות מוחלטת.
מן החינוך עברת לקוסמטיקה, אחר כך נכנסת לעבוד בשיווק בהתלהבות ובהצלחה רבה. בשנים האחרונות פנית פנימה לחיק משפחתך ולא הפסקת להתגאות בילדיך; נופר, צליל, בר ועומר הייתם הכול בשביל אמא, היא אהבה אתכם והתבשמה בכישרונותיכם ובהשיגכם, אתה איתן – היית אהבת חייה.
באהבה ובמסירות ליוויתם ותמכתם באמא בתקופת המחלה הארוכה והקשה.
לפני האשפוז האחרון אספת אותנו חבריך למעין פרידה, בכוח ובגבורה נסכת בנו את הביטחון שנראה אותך שוב, כך נזכור אותך אופטימית ושמחה.
תנוחי בשלום חברתי!
יהי זכרך ברוך!
