קיבוס נמנה עם מייסדי סעד. קרוב לשישים שנה ריכז את ענף הנוי ונחשב למומחה ארצי בטיפוח הגן הקיבוצי. הוא ראה חשיבות רבה בהנחלת מורשת הראשונים. קיבוס יזם את הפיכתו של בית הביטחון הוותיק לאתר 'מעוז מול עזה' ועמל על עריכתה של החוברת 'שישים שנים ראשונות' לקראת חגיגות השישים של סעד. עד סוף ימיו יזם, פעל והיה מעורב בנעשה במשק.
מתוך דברים שאמר בנו עדו בהלוויה:
אבא נולד בגרמניה לפליטים קשי יום יוצאי פולין.
בערב מלחמת העולם השנייה נפרד מהוריו ומשפחתו, ועלה ארצה בגפו. מתוך תוהו ובוהו אישי זה מתפתחת ומתגבשת יושרה ברורה וצלולה שמלווה את אבא
עד ימיו האחרונים.
אבא בחר לחיות חיים דתיים של שמירת מצוות.
אבא בחר בחיי שוויון בקיבוץ.
אבא כמובן בחר באמא והקים אתה את ביתם בקיבוץ סעד שבנגב.
כדרכם של אנשים השלמים עם בחירתם, ידע אבא לשלב שמירה על עקרונות יחד עם פשרנות ופרגמאטיות נטולת קנאות.
לא עימות כזה או אחר ריפה את ידיו מלעסוק יותר מ-60 שנה במקצוע הגננות הקיבוצית. הגן - צריך לפרוח, ועם האנשים – צריך להסתדר.
לא שינויים והפרטות שינו את דעתו הבסיסית על חיי שיתוף ושוויון, ואם הדור הצעיר יוזם שינויים על מנת לשמר את הקיבוץ – מה טוב.
לא התנהגות כזו או אחרת של אדם בודד ערערו את אמונתו באדם ובאלוהים.
אבא, שהיה רגשן ללא תקנה בחוג המשפחה, סבר שלא אלו צריכים לכוון את צעדיו ועקרונותיו.
מהמקום שאבא כל כך אהב וטיפח - יוצא היום מסעו האחרון.
אנחנו נפרדים היום מאיש אהוב ואוהב.
איש עקרונות.
איש מעשה.
איש משפחה.
איש.
אל מלא רחמים, שוכן במרומים.
המצא מנוחה שלמה לאבא שלי.
יהי זכרו ברוך.
