יוסף נולד בגרמניה בעיירה וייסנפלס שליד לייפציג, להורים שמוצאם מקרקוב ושנדדו לגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. בעיירה חיו כ-150 יהודים. יוסף נהג לספר על חיים בהרמוניה יחסית, כתלמיד יהודי יחיד בכיתה של ילדים גרמנים. את עיקר יהדותו ספג ולמד בבית ובקהילה.
כבן למשפחת סוחרים יצא ללמוד בבית ספר למסחר ושילב עבודה בבית חרושת לנעלים עם לימודי חשבונאות.
הוריו, שחשו את המצב הרגיש שנוצר עם עלית הנאצים לשלטון, שלחו אותו ואת אחיו להכשרה חקלאית ליד ברלין. בעת שהותם בהכשרה, נשלחו ההורים בחזרה לפולין. בעקבות "ליל הבדולח" נסגרה ההכשרה ויוסף ניסה לחבור אל הוריו אלא שהגבול לפולין נסגר, ונותק הקשר עימם.
בעזרת ארגון "מכבי הצעיר" והקהילה בברלין נשלח יוסף לאנגליה בשנת 1939, שם הצטרף לתנועת הבח"ד והעביר את שנות המלחמה בהכשרות שונות. עם סיום המלחמה נשלח לעזור בהעלאת "שארית הפליטה" ממחנות המעבר שבצרפת, וכך הגיע לארץ על אניית המעפילים "יגור". הייתה זו האנייה הראשונה שאנשיה גורשו לקפריסין, שם ישב מספר חודשים עד עלותו לארץ. בשנת 1946, עלה והתיישב עם חבריו מבח"ד אנגליה בקיבוץ טירת צבי.
כאן הכיר יוסף את אסתר תבל"א וביחד הקימו בית חם ואוהב. בטירת צבי מלא מספר תפקידים ובהם ניהול המוסך, אחזקת המפעל, אחזקת חדר האוכל המשופץ ועבודה רבת שנים בשירות החברים במרכול ובניהול הקופה. בדרכים אלו מצא את ייעודו כהמשך ישיר ללימודיו בבית הספר למסחר - רצונו לעזור ככל יכולתו, תמיד במאור פנים, בשלווה ובחיוך טוב. בכל אשר פנה התאפיין במסירות רבה, הגינות, יושר בלתי מתפשר, והתמדה בהשתתפות בשעורים ובתפילה.
יהי זכרו ברוך.