סבתא, חודש ימים עבר ואנחנו מתגעגעים.
חיים לא פשוטים עברת, סבתא.
בשנים האחרונות הספיקו לראיין אותך נכדתך הקטנה יפית ונינתך הגדולה מעין,
על השנים הבלתי אפשריות שעברת .
יפית כתבה:" אני נזכרת שהמורה אמרה לי שכשאראיין את סבתא עליי לצטט מילה במילה, לא להחסיר ולא להמעיט, להשתמש במושגים ובמילים המקוריות שיוצאות מדל שפתיה. אחרי הכל, בעוד שנים מספר נקרא שורות אלו ונדע שזה מה שיישאר.
זה מה שיישאר מסבתא, זה מה שיישאר מאותם 6 מיליון אשר חרפו נפשם, מתו על קידוש ה', נשרפו ונגדעו חייהם".
ואנחנו קוראים את מה שסיפרת – ומתקשים להאמין .
פעם אחר פעם אלוהים שמר עלייך והצלחת לשרוד – בסלקציה הנוראה באושוויץ, בקראקוב - שם הגרמני הציב אותך לעבוד במחסן ונתן לך לאכול ,באויזבורג שבגרמניה, שם הוצבת במטבח לקלף תפוחי אדמה .
62 שנים עברו מאז. לא להאמין! "ריבונו של עולם נתן לי חיים", כך אמרת.
סבתא, כזאת היית: אשה חזקה ואופטימית שמביטה על חצי הכוס המלאה.
זכית לראות את הדור הבא שהקמת - וזה הניצחון הפרטי שלך – ושלנו .
כי בזכותך אנחנו כאן .
תמיד היית פעילה, פרודוקטיבית ומעורה בחיי הקהילה .
שתי משפחות הקמת - בבאר שבע ובמשואות יצחק, והיית דוגמה לחריצות ולעשייה.
כל כך היית מורגלת בעשייה עד שגם בחודשים האחרונים ,בבית הסיעודי במשואות יצחק, כשהמחלה כבר הכתה בך והיית מרותקת לכסא הגלגלים, שאלת לא פעם: "נו, אז מה עכשיו?".
אז עכשיו את במנוחה. מנוחה לגוף ולנפש שעברה ייסורים רבים .
סבתא, נוחי על משכבך בשלום ותהי נשמתך צרורה בצרור החיים .
יהי זכרה ברוך
הנכדים הילדים והכלות
