דבורה נוימרק לבית שיינר, ובפי כולנו דורלה. נולדת ב-1920 בגרמניה, בעיר מנהיים. גדלת במשפחה יהודית ציונית להורים אוהבים. טובים היו ימי ילדותך. במחצית שנות השלושים של המאה הקודמת, עת קדרו השמים בגרמניה, הגעת להחלטה שזה הזמן לשוב למולדת. אחיך אבד במלחמה הארורה ולא זכית לראותו עוד. עלית ארצה במסגרת עליית הנוער ואת נערה צעירה, בת ט"ו שנים בלבד. הגעת להכשרה ברודגס ושם נרקם חלומך להקים קיבוץ חדש בארץ ישראל המשלב באורח חייו תורה ועבודה. בשנת 1938 הצטרפתם לקבוצה שהקימה את קבוצת 'אמונים' בחולות 'נחלת' ליד ראשון לציון. קשים היו החיים בקבוצת 'אמונים' - חיי מחסור וצנעה רבה. מצאת את עצמך עוסקת בעבודת חקלאות מזדמנת ובריכוז קניות. כן הכשרת את עצמך להיות מורה ב'בית צעירות מזרחי', דבר שלא מימשת מעולם. אנו, הילדים הראשונים של הקיבוץ, זוכרים אותך כתורנית של שבת בגן הילדים. אהבנו לשמוע את סיפורייך ועוד יותר אהבנו את הטיול בין חולות 'נחלת'.
ב-1940 נשאת לבחיר לבך צבי, שכבר אז היה מבכירי הקיבוץ וממוביליו. ואת, תמיד אתו.
היו אלו שנים ארוכות של ציפייה והנה, בט"ו בשבט תש"ו התגשם החלום ויחד עם חברייך הקמתם את קיבוץ עין הנצי"ב. שוב התחלה חדשה וקשה עם הרבה תקוות, הרבה עבודה ומעש. עבדת במתפרה והיטבת ליצור ולרקום ביד אומן. גם בשליחות תנועתית הייתם באמריקה, להביא את בשורת ישראל המתחדשת בארצה לאחים בגלות.
והייתה גם ציפייה אחרת. אמרה המשוררת: "בן לו היה לי, ילד קטן" - שנים חסרת את שביקשה נפשך. אך את וצבי ראיתם בנו - ילדי הקיבוץ הראשונים, גם את ילדיכם שלכם. זכורני ערב אחד בו הזמנתם אותנו אליכם הביתה, וכהורים הממתיקים סוד עם ילדיהם הבוגרים גיליתם את אוזננו שבקרוב תהיה לכם בת, ושאתם מצפים שאנחנו, כאחים הגדולים, נשים עליה עין. לא עברו ימים רבים ושוב הוזמנו לבית נוימרק, והפעם כדי לראות בעינינו את האחות הקטנה.
שנים רבות חשבתי שאני מכיר אותך היטב, דורלה, ולא היא. לאחרונה הביאה חוי לארכיון כמות גדולה של מכתבים, מסמכים, תעודות ותמונות מבית נוימרק. מרתקים בעיקר המכתבים, שכן היו תקופות שונות בהן בגין עבודתו ופעולותיו של צבי הייתם מרוחקים איש מאשתו, והחוט המקשר היה המכתב. מהמכתבים ניבטים הגעגועים שהיו ביניכם אך מהם גם נראות האהבה, החיבה וההערכה שלך אל צבי ושל צבי אליך. מן המכתבים ניתן ללמוד על דרכך, דרך המשפחה והקבוצה כולה.
דורלה, לכי לשלום וימתקו לך רגבי אדמת עין הנצי"ב שכה אהבת.
עשהאל (עשי) פשחור
(מתוך ההספד)
