סבא נולד וגדל בירושלים בשכונת אחווה, למד בתלמוד תורה מזרחי וב 1945 במקביל ללימודיו, החל לעבוד במחלקת העלייה בסוכנות. הוא היה חניך, מדריך ומזכיר סניף ירושלים של בני עקיבא וחבר ב'הגנה' ובסוף 1948 עלה עם גרעין ו' של בני עקיבא לבירייה ועם פירוקה עבר לעין צורים. סבא בנדי עבד בענפי המשק השונים והיה ממקימי מועצה אזורית שפיר שם כיהן 42 שנים כמזכיר המועצה. הוא היה פעיל בוועדות השונות בקיבוץ, חבר בלהקת "הקלשון" ובעל תוקע בימים הנוראים לאורך כל שנות קיומו של הקיבוץ.
סבא יקר שלנו,
לאנשים אחרים, המילה "סבא" נשמעת בהקשר של מישהו שפוגשים לעיתים בשמחות, שבתות וחגים, אך עבורנו זוהי מילה שמבטאת עולם ומלואו.
קשה להסביר את העובדה שהיית כל כך משמעותי בחיינו. בכל דרך בה הלכנו כולם ידעו מי זה "סבא בנדי" שכל יום ראשון שולח אספקת עוגיות ואיחולים שיעבור שבוע טוב.
אני כותבת שורות אלו ויודעת שההתמודדות הגדולה והכואבת לא תהיה רק בשמחות, בשבתות ובחגים. היא תהיה יומיומית – בלי הטלפונים, בלי הסיפורים ששמורים רק לך, בלי היחס החם שידעת לתת ולחלק באופן מיוחד לכל אחד מאיתנו, ובעיקר בלי האופטימיות התמידית ששידרת לנו ובלי החיוך שלך, סבא - שאליו אני כבר כל-כך מתגעגעת...
אם היית כאן עכשיו, בוודאי היית אומר לנו, אל תצטערו! תבחרו להסתכל על מה שכן היה לנו, על השנים המדהימות והמשמעותיות שחווינו יחד. על הזכות שהייתי נוכח בחייכם ואתם הייתם נוכחים ומשמעותיים בחיי.
סבא, כשתמות - משהו ממך בי ימות איתך, כי אתה זה שבנית את כל משפחת בן-דב לרקמה אנושית אחת חיה, ואם אחד מאיתנו, הולך מעימנו, משהו מת בנו - משהו נשאר איתו...
סבא, לו היה אפשר רק עוד קצת איתך...
מתפללת שתשלח לנו כוחות ותכוון אותנו גם מלמעלה. תהיה חזק, סבא, כי פה אתה כל כך תחסר לנו.
שולחת לך חיוך גדול לתמיד.
ובפעם האחרונה -
אני אוהבת אותך סבא וגאה בך כל כך, תודה על הכל.
יהיה זכרך ברוך.
נכדתך,
רוני בן-דב ניסן
(מן ההספד)
