כאשר נפטרו בזמנם משה גורן ופנחס קנר – זיכרונם לברכה – שעבדו במשך עשרות שנים – יחד אתך, דוד, בשטחי אשרפיה, עליהם הוקמה קבוצת שלוחות - החבר אשר נתבקש להיפרד מהם בשם הקבוצה ביקר אצל בני המשפחה כדי לאסוף פרטים אישיים הראויים להספד.
הפעם – אנחנו כולנו משפחתך ואנו יודעים שהיית: "הולך תמיד ופועל צדק ודובר אמת בלבבו – לא רגל על לשונו – לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד".
נולדת בירח האיתנים תר"צ – סמוך לפרשת נח, שהיה צדיק בדורותיו. יש מרבותינו שמפרשים זאת לזכות ויש מהם שמפרשים זאת לגנאי. אנחנו מלווים למנוחת עולמים צדיק בכל דבריו וחסיד בכל מעשיו.
נולדת באוקטובר 1929 בברלין – בן יחיד לאביו – הצייר המפורסם לודוויג מיידנר בן ה-45 ולתלמידתו הציירת אלזה לבית מאייר.
עם עליתם של הנאצים לשלטון לודוויג נרדף גם כיהודי אבל בעיקר כאקספרסיוניסט וציוריו נכללו בתערוכה הנודדת הנאצית "אמנות מנוונת" (Entartete Kunst) יחד עם ציוריהם של שאגל, פיקסו, מודליאני ואחרים. בתנאים אלה המשפחה העדיפה להסתלק מברלין ועברה לקלן (Koeln), שם לודוויג שימש מורה לציור בבית הספר היהודי.
אחרי ליל הבדולח דוד צורף לטרנספורט ילדים (Kindertransport) לאנגליה.
הוריו קיבלו אישור כניסה לאנגליה בקיץ 1939 סמוך לפרוץ מלחמת העולם השנייה, אבל למעשה לא התאפשר הרבה קשר עם ההורים.
אחרי מספר שנים במשפחה אנגלית "מאמצת", דוד הצטרף להכשרת בח"ד ועלה לארץ בשנת 1951 כחבר הגרעין האנגלי-הולנדי שהגיע לשלוחות.
בהיותו בארץ ואמו באנגליה היה ביניהם קשר מכתבים רצוף והוא ביקר אצל אמו מספר פעמים.
בשנים האחרונות הורע מצבו הבריאותי אך הוא שמר על ההומור השנון שלו ועל כל מצווה קלה כחמורה. הוא לא פתח בקבוק יין, אשר אהב, מבלי לפענח את האותיות הזעירות של ההכשרים השונים והוא לא התיישב בסוכה בלי לבדוק אם אין מעליו קישוטים חוצצים – בינו ובין הסכך.
שני עוזרים נאמנים – במסירות אין קץ דאגו לו עד ליומו האחרון. גם הם ודאי לא ישכחו לעולם את האיש המיוחד הזה שהלך מאיתנו. תודה לכם מקרב לב.
זכותך תגן עלינו - תהי נפשך צרורה בצרור החיים
שלמה סמסון
