משה חברי הטוב,
הבוקר הגיעה הבשורה הקשה על הסתלקותך מאתנו בטרם עת. למרות הסבל הרב שהיה מנת חלקך בשבועות האחרונים, הצלחת לשדר אופטימיות מלווה בחוש ההומור האופייני לך.
היית "קיבוצניק" ברמ"ח אבריך, תופעה נדירה באווירה האופיינית לרחוב הישראלי והקיבוצי. האידיאלים של שוויון מחד וערכי "תורה ועבודה" מאידך היו נר לרגליך בששים שנות חברותך בבארות יצחק.
כשהגעתי צורפתי אליך לבניית הלול החדש. שם למדתי ממך מוסר עבודה ודבקות במשימה. שנאת כל רגע של בטלה. היית לכולנו סמל לאיש עבודה מסור. בשנים הרבות בחצ"ם יצא לך שם של מומחה בינלאומי בנושאי קורוזיה. ניהלת את חצ"ם במומחיות רבה, תוך יצירת יחסי אנוש מעולים עם העובדים, בין שהיו חברי הקיבוץ ובין שכירים. גם לאחר הגיעך לגבורות טרחת להגיע מדי יום למפעל ולתרום את הידע שנצבר אצלך.
לא רק לעבודה הקדשת זמן, אלא גם לתורה . היית מהמשכימים לבית הכנסת. בכל ימיך היית מגיע לתפילת שחרית ראשון - עשרים דקות לפני התפילה. התמדת בקביעת עיתים לתורה. היית משתתף קבוע בלימוד הדף היומי אליו הגעת מצויד בעט ורשמת הערות בנושא הנלמד. הקפדת לשאול ולהבהיר עד תום את תוכן הדף היומי תוך גילוי ידע רב.
למרות היותך כבר בעל משפחה, התגייסת איתנו - חברי גרעין מתנחלים - ולאחר הטירונות אנו המשכנו במסלול ואתה שבת לקיבוץ ולמשפחה. במשך שנים כיהנת בועדות שונות ובמועצה של הקיבוץ, ואף נבחרת למזכיר הפנים.
כמעט מדי ערב שבת בחדר האוכל הגעת אלי לספר לי בדיחה או איזו אנקדוטה שבה נתקלת השבוע, וזאת תוך שימוש תדיר באידיש הליטאית המשותפת לנו אותה הבאת מבית הוריך. היית מעודכן במה שקורה בארץ ובעולם והייתי מקבל ממך גזרי עיתונים בעברית ובאנגלית בנושאים שעניינו אותך והאמנת שגם אני יכול למצוא בהם עניין.
היית איש משפחה למופת ואב גאה בכל הישג של ילדיך. הם גם אלה שתמכו בך במסירות ובאהבה אין קץ בשעותיך הקשות.
משה, תחסר לנו מאד, לחבריך ולבני משפחתך.
אברהם פולובין
