אבשלום, באתי היום להיפרד ממך – ואיני רגיל בזה כלל.
בחודשים האחרונים, בהם נאבקת בגבורה עילאית במחלה שתקפה אותך, אני חושב עליך רבות. השבת, כשהבטתי כהרגלי לעבר מקומך הקבוע בבית הכנסת, ראיתי חוסר גדול ועצום, בלתי נתפס.
נולדת בחיפה להוריך שהצליחו לצאת בזמן מפולין. התחנכת בבני עקיבא ויזמת עם חבריך את הקמת גרעין "גאולים" שתכנן להקים קיבוץ אך נקרא לחזק יישובים קיימים. כך הגעת לעין הנצי"ב, עם גרעין הנח"ל הראשון.
השתלבת מייד בעשייה. עסקת באין-ספור תפקידים: ריכזת את ועדות קליטה, בניין, חינוך, שירותים, מינויים, כוח-אדם, רכב, השתלמות וביטחון. בתפקיד מרכז הבניין השארת חותם גדול. ריכזת את המשק במספר קדנציות. היית הצלם של הקבוץ, בזכותך יש תיעוד מצולם של אירועים מרכזיים. היית בין מקימי פלציב, ושימשת כמנהלו הראשון.. כסגן ראש המועצה היית אחראי על תיק הקרקעות והמים – מהתיקים החשובים ביותר באזור חקלאי. ניהלת את "אפיקי מים". ביוזמתך יושמה מדיניות של איגום מים שהצמיחה את האזור שלנו לתנופה גדולה.
לצד עשייתך הכל-כך ברוכה לטובת כלל הציבור - המשפחה היתה העיקר. ילדיך ונכדיך היו משוש חייך. ומעל כולם, רבקה רעייתך המסורה, לה נישאת מעט לאחר הגעתכם לקיבוץ. ראינו בכם "מודל של סבא וסבתא", ראינו את פניך הקורנות כשהנכדים באו לבקר. והם גמלו לך בהרבה אהבה ומסירות. הקשר שיש לכם עם הנכדים – מעורר התפעלות.
היית, כל השנים, מודל של עבודה קשה, דבקות עיקשת בכל משימה, יצירתיות ומחשבה פתוחה. גם בימי מחלתך הקפדת לעבוד באופן מלא, לא הורדת שום דבר מהאחריות שלך.
בפלציב אנו אומרים שיש "רוח פלציב". כך גם לקוחותינו הרבים מתארים אותנו.
אבשלום, אתה "רוח פלציב"! הנתינה והאכפתיות, המסירות האין-סופית, עד ליומך האחרון ממש – זוהי "רוח פלציב" האמיתית.
אבד לנו חבר טוב, איש מאמין מלא בעשייה ובפועל. קבוצתנו איבדה את אחד מהטובים שבחבורה.
לך בשלום, חבר טוב ומורה דרך.
יהי זכרך ברוך.
בני אפל
(מתוך ההספד).
