נכתב ע"י קבוצת יבנה
אבא יקר שלנו,
עלית לארץ כילד, לפני השואה, עם אביך בלבד, נפרדת מאמך לשנים ארוכות, ומשניים מאחיך נפרדת לנצח. רוב שנות התבגרותך עברו עליך מחוץ לבית, רחוק גם מאבא. את הקשיים של שנות הנעורים השארת מאחוריך, והשכלת לבנות יחד עם אמא משפחה שלווה.
בצעירותך עסקת בבניין הארץ ובהגנה עליה, בטירת צבי ואחר כך בסעד. יצאת לתקופת לימודים בישיבת הקיבוץ הדתי שבכרם ביבנה, ובקבוצת יבנה הסמוכה מצאת את אהבת חייך, ושם הקמתם את ביתכם.
היית איש משפחה מסור ואוהב. השקעת הרבה בגידול ובחינוך שלנו, וידעת להתחבר לעולמו של כל אחד מאיתנו. עם האחד היית עסוק בתצפיות בציפורים, את האחרת ליווית בלימודי ארץ ישראל, ועם כולנו למדת פרשת שבוע, פרקי אבות, ועוד ועוד.
היית עשיר בתחומי עניין: ארץ ישראל, עולם הטבע, ציפורים, פרחים, כוכבים, טיולים וצילום, והכל בחיבור טבעי לתורה. בכל תחום שאפת להעמיק, והסקרנות שלך לא ידעה גבול. זכית לחיים מלאים בלימוד, בעשייה ובעזרה לזולת. השארת לנו אוצרות של צילומים, ספרייה עשירה ומטען של ערכים שטבעת בנו בחכמתך ובטובך.
קיבלת עליך משימות בקיבוץ, בעיקר בתחום השמירה על ההלכה, וביצעת אותן במלוא כוחותיך, בהתמדה, בעקשנות ובאהבה. כך למשל טיפלת בעירוב במסירות שנים רבות. ראית בכך שליחות כפולה, גם בדאגה לתקינות מלאה של העירוב ולשמירת השבת כהלכה, וגם בחינוך הדור הצעיר למצוות ולקבלת אחריות על הבדיקה השבועית. גם אחרי שסיימת רשמית את התפקיד והיית מוגבל בכוחותיך המשכת לדאוג, לבדוק ולהעיר.
בשנות המחלה הארוכות למדנו להעריך את העקשנות שלך. לא ויתרת על טיולים ולימודים כל עוד יכולת. לא הסכמת לוותר על עצמאותך, ולא יכולת לשאת את התלות באחרים.
"הווי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". שינַנו ולמדנו זאת ממך לא רק בלימוד המשותף בשבתות. בכל רגע איתך למדנו להכיר את מידתו של אהרן. נולדת בא' באב, יום פטירתו של אהרן, ובלילה האחרון שלך זכית כאהרן למיתת נשיקה.
יהי זכרך ברוך
בשם כל ילדיך,
שאול ברוכי.