נכתב ע"י לביא
אדית היקרה, הסתלקת מעמנו בחטף בליל ראש השנה, יום הדין, כאילו רצה מלך מלכי המלכים בחברתך בליל ההמלכה.
פסוקים רבים ב'אשת חיל' הולמים את מידותייך, אך בניגוד לאותה אשת חיל ממשלי, שגדלה כנראה בבית מלכות מטופח ומסודר, את המלכותיות שלך בנית בעצמך בעשר אצבעותייך.
נולדת בכפר קטן שליד מינכן, לחיים יפים ושלווים של משפחה קטנה ומבוססת, אך בגיל 5 העיבו עננים שחורים של רשע את פני השמים. בגיל 7, לבדך, עם בובה ביד ושלט זיהוי מקרטון תלוי על צווארך, הגעת לרציף הרכבת בלונדון. למזלך, נאספת על ידי משפחה יהודית טובה ותקופת המלחמה עברה עלייך בלונדון, כשכל משפחתך נשארת מאחור ועולה השמיימה. באנגליה הצטרפת לבח"ד ודרכו עלית לארץ. הגעת לטירת צבי, משם יצאת לשרת בחיל האוויר. גרת כמה שנים בתל אביב וללביא הגעת בעקבות האהבה לאישך ג'ודי ז"ל.
היית מאבני היסוד של המקום, מילאת תפקידים רבים ומגוונים, ובכל תפקידייך באו לידי ביטוי הכישורים הבין-אישיים המופלאים שהיו לך: יכולת הקשבה נדירה, אמפתיה עמוקה לזולת, חוכמת חיים וגם היכולת המיוחדת לומר בכנות ובישירות את שיש בלבך.
חיית אמנם במקום קטן אבל היית במובנים רבים אשת העולם הגדול. דעתך ולבך היו נתונים לשאלות עם ישראל כולו. היה לך חשבון בלתי סגור עם רשעי אומות העולם וניסית בדרכים שונות לסגור מעגלים בחייך, דרך ביקור חוזר במקומות ההם, ודרך קשרים מרתקים עם אנשים מעברה של משפחתך. אך את התשובה הניצחת לרשע מצאת כאן במשפחה הנפלאה שהקמת בארץ ישראל, ובקיבוץ שתרמת לבניינו. המשפחתיות בביתכם הייתה אינטנסיבית ומועצמת כאי של רוגע, ביטחון וביתיות חמה ושלווה.
היו בך, אדית, טוב לב, ויכולת נתינה גדולה שחברו להם יחד עם מעשיוּת וכושר ארגון. פעלת רבות למען מזנון החיילים בצומת גולני, משפחות נצרכות ומעשי חסד רבים.
היו בך כוחות עצומים של טוב לב ואופטימיות. היית לכולנו מופת של גבורת נפש, אצילות, ונועם הליכות.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
הרב יהודה גלעד