נכתב ע"י ראש צורים
עמי,
גדלת כבן יחיד, והחלטת להקים משפחה גדולה, ואני נבחרתי על ידך להיות השותפה שלך למשימה. ואכן, זכינו לגדל יחד שישה ילדים, שעליהם הייתה תפארתך. זכית להוביל את ששת בנינו לחופה, ונישואיהם מילאו את ליבך שמחה מרובה. גם עם הכלות שהצטרפו למשפחתנו מצאת שפה משותפת, ושמחת בהן מאד. ומשהגיעו הנכדים, לא היה מאושר יותר ממך. אהבת לשבת איתם, לספר להם סיפורים, ולהעניק להם מהידע הרחב שלך.
היה לך חשוב לבנות את ביתנו ולגדל את ילדינו על פי מסורת עדות המזרח. לימדת אותם את ברכת המזון שלך, הלכתם לסליחות הספרדיות באלון שבות, עד שחדרה תודעת הספרדים גם לקהילתנו.
צברת ידע רב. ביתנו מלא ספרים, שאת כולם קראת וזכרת. עמדתי משתאה מול הידע הנרחב שלך, והעקשנות בה דבקת בעמדותיך.
שני דברים היו יקרים לליבך במיוחד: לימוד תורה וכמובן, מוזיקה.
כשהכרנו, חשוב היה לנו להקים בית שהתורה תופסת בו מקום מרכזי. ואתה, שהגעת מבית חילוני, החלטת ללמוד. למדת בישיבת הקיבוץ הדתי, ושם המשכת לבנות את עולמך התורני נדבך על גבי נדבך.
המוסיקה הייתה עולמך הרוחני, היא מילאה את חייך, והייתה מטה לחמך. אהבת לנגן, אהבת להאזין, אך הכי הכי אהבת ללמד. יצרת קשר מיוחד עם תלמידיך, לימדת אותם מוסיקה, תיאוריה וגם את תורת האדם. אמש צלצל הטלפון שלך, היה זה אחד מתלמידיך, שסיפר לי בבכי עד כמה הוא עצוב. בבית הספר היית שותף בהכנת מסיבות ואירועים שובי לב.
אינני יכולה לחתום את דבריי מבלי להתייחס למתנה החשובה ביותר שהענקת לי – ששת ילדינו. הקשרים הטובים ביניהם עמדו לנו בחמשת השבועות האחרונים.
הם ישבו ליד מיטתך סביב השעון, הם הפסידו עבודה, לימודים, שהות בבית למען בריאותך ושלומך. זו הזדמנות להוקיר את כלותינו, שהיו שותפות נאמנות לבעליהן ולי לאורך החודש האחרון, עמדו לצידם ותמכו בהם ובי בכל כוחן. אני מתפללת, שנמשיך להיות מאוחדים ומלוכדים גם בעתיד.
הנחמה היחידה שמחזיקה אותי כרגע היא שאתה נמצא בעולם שכולו טוב, ואינך סובל יותר, ואם נורא אתגעגע, אתבונן בילדים שלנו ובמשפחותיהם, ואתנחם.
נוח בשלום על משכבך.
אשתך,
ידידה
(מתוך ההספד)