רמי הגיע לטירת צבי עם גרעין שח"ל. התגייס לנח"ל ושירת כמ"כ וכקצין. כצוער, השתתף במלחמת ששת הימים. במילואים שירת בחיל ההנדסה ביחידת הדוברות.
בתקופת מלחמת ההתשה התנדב רמי ופיקד על מעוז כ"נמר" (ה"נמרים" היו קציני מילואים שנענו לקריאת שר הביטחון ושירתו כמפקדי מעוזים על גדת תעלת סואץ).
במלחמת יום כיפור הוא השתתף בצליחת התעלה ואף נפצע בעת פרישת הגשר.
החוויות הקשות במלחמת יום כיפור השפיעו עליו וליוו אותו כל חייו. רמי ראה בהישרדותו במלחמה נס משמים וסיפר על כך לילדיו ולחבריו.
נשא לאישה את שושי (לבית סימון) וביחד הקימו משפחה גדולה.
במשק, עבד במטעים ובמפעל, וכיהן כסדרן עבודה וכמרכז המשק. רוב ימיו ושנותיו פעל ועבד בענף המדגה כדייג מן השורה, כמרכז הענף וכמדריך דיג ארצי במשרד החקלאות. העבודה במדגה הייתה אהובה עליו מאוד. במסירות רבה דאג לכל הפרטים, לתפעול השוטף והכלכלי, וליחסי האנוש בין העובדים. הוא נהג כבוד בוותיקי הענף ושקד לטפח את העובדים הצעירים והחדשים.
בשנתיים האחרונות השתלב רמי בהנהלת החשבונות וכן לקח על עצמו את מדידת הגשם.
רמי היה בין התומכים שהשמיעו את קולם למען השינויים שחלו בקיבוץ בשנים האחרונות. בעיניו, חשוב היה לשמור על יישוב שקולט משפחות צעירות והוא היה מוכן לשם כך לשנות חלק מאורחות החיים.
בבית הכנסת נהג לעבור מדי פעם לפני התיבה והיה אהוב על המתפללים. קולו החזק והערב נשמע בחזנות, בזמירות השבת ואף בקריינות במופעי הקיבוץ.
רמי עזב אותנו לפתע.
הותיר אחריו משפחה גדולה - שושי רעייתו וחמשת בניו, בתו, כלות וחתן, ושורה יפה של נכדים, בהם בעלי-קורא וחזנים.
תבונתו וקולו יחסרו לנו.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
מלכיאלה אור
(מתוך ההספד)
