נכתב ע"י עין הנצי"ב
אברהם,
אני נפרד ממך בשם קהילת עין הנצי"ב, שהייתה לך לבית למעלה מחמישים שנה.
שנים רבות עבדת במדגה ובלול, אבל אנחנו נזכור אותך כ"משרת של ציבור" בתוקף תפקידך כמרכז הקניות של הקיבוץ. דאגת לרכישות ולקניות עבור הענפים, אך לא פחות היה חשוב לך לשרת את החברים והחברות בקניות הפרטיות שלהם. ידעת היטב למלא את מבוקשם של כל חלקי הציבור.
באתי להיפרד ממך בשם גרעין "יבנה". גדלת בסניף בני עקיבא בהרצליה, בן למשפחה של שליחי ציבור, אנשי הציונות הדתית- לאומית. מצאת את עצמך מגשים את דרך התנועה, כחבר גרעין נח"ל. אחרי הטירונות, מחלקת משק בטירת צבי ושירות בנחל מוצנח - הגעת לעין הנצי"ב. כאן בנית עם דבורה, בת כפר עציון, את ביתכם וכאן נולדו ילדיכם.
באתי להיפרד ממך כשכן קרוב. גרנו בשכנות טובה, דלת ליד דלת. גידלנו ילדים בני אותו הגיל. היו לנו שמחות משותפות, אך היו גם ימים של צער וסבל. לפני שנתיים התדרדר מצבך הרפואי ואני נקראתי מדי פעם, ביום ובליל, לסייע לך. אז ראיתי את גדלות הנפש שלך. מתוך הסבל, היית מתנצל ומבקש את סליחתי על ההטרדה. סלחתי לך, שכני הטוב, רק רציתי לעזור ולהקל.
זאת הייתה תקופה קשה למשפחה. ראיתי את יקיריך - ובראשם דבורה רעייתך - עושים מאמץ להקל עליך, לעודד אותך ולקוות לטוב. ואכן, לפני חצי שנה כאילו שבת אלינו, התחזקת, התאוששת, הקפדת להגיע לתפילות בבית הכנסת, השתתפת באירועים חברתיים וטרחת לספר לכולם שהכול טוב ואתה בדרך הנכונה.
אך אז באה הנפילה הגדולה. מאז נמצאת-לא-נמצאת-איתנו. שם, בבית חולים רמב"ם, בעיר חיפה, שברחובותיה הרבית להסתובב כמרכז קניות - יצאה נשמתך בערב שבת קודש פרשת בהעלותך. השארת אחריך משפחה אוהבת, תומכת ובעיקר מכבדת, ואת אשתך דבורה שעשתה רבות למענך.
זכית לראות נכדים, נכדות ונינות, וכולם מבקשים ממך להיות מליץ יושר על כולנו. על עם ישראל, על קהילת עין הנצ"יב ועל משפחתך הקרובה.
ולא נוסיף לדאבה עוד.
תלי רוטשילד