סבתא,
לפני כשנתיים חגגנו לך יום הולדת תשעים וזכיתי לברכך. ניסיתי לחשוב איך להמחיש לילדים הרבים שהיו באירוע מה זה אומר להיוולד לפני תשעים שנה. סיפרתי שכאשר נולדת מדינת ישראל עדיין לא קמה. באותה שנה נוסדה חברת החשמל, ועלתה לראשונה ב"הבימה" ההצגה ה"דיבוק". מחוץ לישראל, הוקרן לראשונה סרט, עדיין רק תמונה ללא מילים וקול. היו מעט מאוד מכוניות בכבישים, ומטוסים רק התחילו לטוס בכמות משמעותית. בקיצור, נולדת וגדלת בעולם שונה מאוד מהעולם אותו אנו מכירים. מאז ועד היום הוקמה ונפלה חומה בברלין, בה גדלת כילדה, קמה מדינת ישראל, והמשפחה הפרטית שהקמת מונה ארבעה ילדים, שבעה-עשר נכדים וארבעים נינים.
סבתא, ניחנת בתעצומות נפש וגוף, שנדרשו לך בחיים שהיו מלאים בתקופות של אושר, שמחה וסיפוק אך גם בתקופות של צער ואובדן. לאחר שאיבדת בשואה רבים מבני משפחתך, חווית בגיל צעיר את אובדנם של בעלך אברהם (קורטי) ובתך רות בהפצצה כאן ביבנה במלחמת העצמאות. בזכות החלטה אמיצה שיקמת את משפחתך, התחתנת בשנית ואני זכיתי לסבא יוסף. נדרשת לתעצומות הנפש פעם נוספת כאשר איבדת את נכדך האהוב עזרא בעת שירותו בלבנון. הייתה לך יכולת מופלאה להתגבר ולהשתקם.
אהבת מאוד את קבוצת יבנה. כילד, אני זוכר סבתא גֵ'דה שמסתובבת בקיץ עם חלוק ומארגנת לנו קייטנת סבא וסבתות. באחת מחופשות הקיץ, כשנסעתי איתך בטרנזיט לרחובות, אני זוכר את מבטי ההערכה של הנהגים ברמזור שראו אותך על יד ההגה של אוטו כל כך גדול. היית גאה להשתייך לקהילה הנפלאה ביבנה. ידעת תמיד באיזו השקיה אנחנו עכשיו בכותנה וכמה היה היבול הממוצע לדונם. הביטוי "אצלנו ביבנה..." תמיד היה בא עם חיוך של גאווה בלתי מוסתרת ותחושת שייכות. זו ההזדמנות להגיד תודה לקבוצה נפלאה זו, על הטיפול בסבתא בשנים האחרונות בהם תש כוחה - מי ייתן שבזכות חסד זה תאריכון ימים כל עוד ייטב לכם.
סבתא, נוחי בשלום ובשלווה על משכבך.
יעקב אלטמן
