אמא יקרה שלנו,
אנחנו נפרדים ממך בצער ובכאב. עם זאת, כשאנו מעבירים לנגד עינינו את מהלך חייך, מקוננת בנו גם תחושה של קורת רוח מפועלך, וקורטוב של גאווה שזכינו להיות ילדייך.
שנות ילדותך עברו בשלווה במנהיים בגרמניה. כאשר הנאצים עלו לשלטון, חשו הורייך בסכנה המאיימת והיגרו להולנד. לאחר שלוש שנים עלית לארץ והגעת לכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, ומשם המשכת לקבוצת יבנה.
השתלבותך ביבנה הייתה סיפור של אהבה. הזדהית בכל לבך עם ערכי הקיבוץ הדתי, ושגשוגה של קבוצת יבנה עמד בראש מעיינייך. לימים מצאת את אהבת חייך, אבינו ברוך, וביחד הקמתם בית יהודי בארץ ישראל.
במהלך השנים היכה בך השכול לא אחת. אחיך ארוין נהרג בקרב על עטרות. אביך נהרג בהפצצה המצרית על התחנה המרכזית בתל אביב. בנך הצעיר אליעזר נפטר ממחלה בדמי ימיו, ונכדך שמואל ווייס נהרג בקרב על ג'נין. את ידעת לשאת את היגון בגאון. תמיד השרית על כל הסובבים אותך אווירה של אופטימיות.
בדוגמה האישית שלך הטמעת בנו את המסורת הייקית המפוארת של תורה עם דרך ארץ, תוך דגש שדרך ארץ קדמה לתורה - חריצות, דייקנות, ומעל לכול, אחריות. היית סמל של הסתפקות במועט. הרגשת נוח בחלוק הקיבוצי של פעם, אך בו-זמנית נהנית לתפור לנשות הקיבוץ שמלות מעוצבות.
ניחנת באופי החלטי וסמכותי מאוד, ועם זאת ידעת לטוות קשרים עדינים ועמוקים עם ילדייך, נכדייך ונינייך. גדלנו במשפחה מגוונת ואת המפגשים הטעונים של בני המשפחה רק את ידעת לנווט בטוב טעם ודעת. בכיבוד הורים עלית על כולנה כפי שהוכחת בטיפול המסור באמך למעלה מחמישים שנה.
קבוצת יבנה - מפעל חייך - והמשפחה הגדולה שהקמת (מאה ועשרים צאצאים!) היו מקור גאוותך והסבו לך הרבה נחת. גם בשנים האחרונות קרן עור פנייך משמחה, ובחיוך קורן ואוהב זה נזכור אותך.
אמא יקרה שלנו, תודה על כל העמל שהשקעת בחינוכנו וברווחתנו לאורך השנים. נוחי בשלום ליד אישך בבית הקברות בקבוצת יבנה, בית חלומותייך.
מנחם כהנא
