נולדת סמוך לפרשת ויצא, וכמו יעקב אבינו, יצאת מהבית בדרום-אפריקה ועלית לארץ.
על שלושה דברים העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
החלטת להתחיל את החיים שלך בארץ באולפן בשדה אליהו. התאהבת באורח חיים הקיבוצי המשותף ונשארת לעבוד בקיבוץ. יצאת משם עם מאגר חברים ותשוקה מחוזקת לארץ ישראל. למדת ואף הדרכת בישיבת הר עציון. התעמקת בלימודי קודש וגברה בך האידאולוגיה של תורה ועבודה. עבדת ב״אחוזת שרה״- בית לילדים ונוער בסיכון. גמילות חסדים לכל דבר. בסוף אותה שנה התחזקת ברצון להמשיך בתחום של הדרכה וחינוך בלתי פורמלי.
נפגשנו לפני 11 שנים. היה זה בראיון עבודה לתפקיד מדריך לתכנית JFS שריכזתי בלביא. לא היה לי ספק שאתה המתאים ביותר. אני לא יודעת אם אי פעם סיפרתי לך שהעבודה איתך הייתה חוויה מדהימה ומלמדת עבורי. היית דמות חינוכית ודוגמה אישית למופת עבור החניכים. התשוקה שלך לאהבת התורה ואהבת הארץ הועברה לחניכים, ואני בטוחה בזכותך כמה מהם עלו ארצה. אני זוכרת את השירים שהיית מלמד בכל יום שישי, אחרי הדלקת נרות, ואת סיפורי השבת עם מוסר ההשכל. אני זוכרת איך עטפת את כל הבנים בטלית שלך בברכת כהנים. והכול עם החיוך המדהים שלך וחוש ההומור האופייני. הצלחת תמיד לכוון לאווירה חיובית. בסיום העבודה המשותפת שלנו, התקבלת לעבודה בבית הילדים של אמונה בעפולה, ובאותם כלים הצלחת לקרב את ילדי הכפר אליך. נשארנו בקשר גם כשהתחתנת עם עדינה ונולדה לכם לפני שנתיים וחצי בתכם הבכורה, רננה.
אני חושבת שאתה לא יודע כמה השפעה הייתה לך על מי שהכיר אותך. היית מקור השראה לחניכים, לחברים וגם למשפחה. לא נתת לשום מכשול לעמוד בדרכך. היית מלא שמחת חיים.
בפתח שבת שלח לך, נשלחת אל בורא העולם והשארת חלל גדול במשפחה, במאגר החברים הגדול שאספת במשך השנים, ובקהילת בית רימון.
תנוח בשלום על משכבך.
בברלי אהרון
