עמליה, סבתא יקרה שלנו,
נפגשנו לפני 46 שנים. את היית ה"אמא המאמצת" שלי כשהגעתי ליבנה עם גרעין "יחדיו". עשית את תפקידך ביחד עם איציק אישך ז"ל על הצד הטוב ביותר, היה לך חשוב שארגיש כבת משפחה, הענקת לי חום ואהבה, ודאגת לי במסירות. סיפרת לי על הקיבוץ, על גרעין "עציון" ועל חוויותיכם בתקופת הצבא. עשית זאת בהתלהבות ותוך כדי דפדוף באלבום התמונות.
לימדת אותי מהי מצוות כיבוד אב ואם כשטיפלת במסירות ָ באמך. אחד מעקרונות היהדות הנו: "אָד ְם לָעָמ ּ ל יוָלּד" (איוב ה, ז). כלומר, אדם בא לעולם לא כדי לעזוב אותו כפי שבא אליו, אלא כדי לעבד את עצמו ממצב גולמי למצב של פאר והדר. עמליה - שם שמתאים לך. עמלה ופעילה, תוססת ושמחה, כך נרצה לזכור אותך.
לגן, למכבסה ולמדגרייה השכמת קום בחריצות רבה. אהבת לקום מוקדם, כי "כך אפשר להספיק יותר". ואכן, הספקת מעבר לעבודה, לקרוא, לשמוע שיעור, לשחות, לפתור תשבצים ולטפל בנכדים.
כמה מאושרת היית כשנולד בננו הבכור, יניב. שמחת להצהיר בפני כולם: "אני סבתא". ואכן, היית סבתא מפנקת לילדיי. ביקרת אותם בפעוטון או בגן, תמיד עם משהו טוב בכיס, ושמרת עליהם בשמחה כשנסענו. בכל אירוע בקיבוץ, הגעת לבעלי השמחה עם עוגה וליקר מעשה ידייך. בתחילת שנה סימנת ביומנך תאריכים מיוחדים. גם ימי ההולדת של ילדינו נרשמו, ועוד לפני המועד, הופעת בביתנו עם עוגה ושי.
בכל שמחה משפחתית שלנו היה לך חשוב לשאת דרשה קצרה, מתובלת בפרשת השבוע.
עמליה - עמלי, כפי שקראו לך חברייך בגרעין "עציון" - קשה ועצוב היה לראותך בזמן האחרון, חבל שלא זכית להיות סבתא- רבתא ולחבוק את נינך שנולד אתמול, שעות ספורות לאחר לכתך.
משפחתי ואני מודים לך על מה שהיית בשבילנו.
אנו שולחים ניחומים למאשה אחותך; לילדייך - שמוליק, ציפי, ניבה ונטע; ולכל נכדייך.
זכית בילדים מסורים שדאגו לך, היו איתך, והקיפו אותך באהבה ובמסירות רבה.
עמליה שלנו, נוחי בשלום על משכבך, ותהי נשמתך צרורה בצרור החיים.
אסתר יוסף
