סבא היה אבן יסוד בנדבך האנושי של טירת צבי. את כל מעשיו עשה בצניעות ובשקט, ביושר ובהגינות. לא הרבה בדיבורים, לא בא בדרישות, ואף ביקש שלא נכביר בהספדים.
סבא אהוב שלי, עוד זכיתי להיפרד ממך שעה לפני שחברת לסבתא. לא הספקתי להגיד לך שאני משחררת אותך, שכן לאורך השנים האחרונות דאגתי להציב לך מטרות כדי להישאר. החתונה שלי, הלידה של גאיה וגם עכשיו ביקשתי ממך להישאר עד הלידה אבל בשיחה שלנו שבועיים לפני לכתך, כשאמרת לי כמה לבד לך ועד כמה אתה מתגעגע לסבתא, הבטחתי ביני לבין עצמי שאני משחררת אותך. יצאתי מביקור אצלך יום לפני פטירתך, ובדרך הביתה אמרתי לסבתא שאומנם אני לא מוכנה, אבל היא יכולה לבוא לאסוף אותך אליה ורק שלא תסבול.
סבא יקר שלי, אנחנו לא צריכים מילים. דיברנו בעיקר בעיניים, בשקט, בצניעות וחיוך, במבט שלך כשאמרת לי כמה אתה אוהב וגאה.
סבא, רבות יש לומר על הזוגיות המופלאה שלך ושל סבתא דבורה, זוגיות שראויה להערצה. בשיחות בינינו לימדת אותי איך משמרים זוגיות כזו, איך פותרים מריבות, ובכלל - על תורת חייך.
סבא, היית לי עוגן להכלה. ידיך הענקיות אשר תמיד היו רכות וחמות, היוו מקור לנחמה, לחיזוק ולגאווה. ידעת לראות אותי בכל רגע נתון, וכשהיה צריך גם חינכת, אך לרוב הסתכלת עלי בעיניים טובות ואמרת לי כמה אתה סומך עלי בדרך שבה אני בוחרת בחיי.
סבא, נתת לנו שיעור במשפחתיות, בעזרה אחד לשני, בלכידות. זכינו לראות במו עינינו איך שני בניך, מוסה ומומו, דואגים לך כל הזמן, מתגייסים למלא עבורך כל מחסור. השארת מאחוריך שבט ענק שיסודותיו הערכיים מושרשים וחזקים.
סבא, יש עוד כל כך הרבה דברים לומר ולספר עליך אבל מעולם לא רצית להיות עול על הציבור ולכן לא ארחיב יותר.
סליחה אם פגענו או לא הבנו תמיד את רצונך. אנחנו אוהבים ומוקירים את הערכים שהשארת והטבעת בכל אחד מאתנו.
נוח על משכבך בשלום.
נכדתך, עפרה
