"אדם יסודו מעפר וסופו לעפר, בנפשו יביא לחמו."
מי שלא שמע את ונתנה תוקף של דאובה, לא יודע מהם חיל ורעדה.
אבא שלנו, אנחנו עומדים כאן ולא מאמינים. רק אתמול בערב תכננת לבוא הביתה לשבת להיות עם אימא, ובבוקר נדם לבך. ואנחנו חשבנו שאין קצבה לשנותיך.
בחייך המלאים, שבהם זכית לשיבה טובה במלוא מובן המילה, אתה ואימא מגלמים את כל סיפור הציונות ובניין הארץ.
חלוץ ולוחם - עם אימא ועם חבריך הקמתם את עין צורים בגוש עציון, שם גם לחמתם ונפלתם בשבי. אולם לא נפלה רוחכם, ובכוחות מחודשים הקמתם לנו כאן ביזע ובדמעות בית לתפארת.
תמיד עסקת בצורכי ציבור באמונה, ומעולם לא ביקשת תמורה.
קולך ומנגינותיך בבית הכנסת הם שם דבר לכל מי שגדל וחי כאן.
היית איש אדמה ואיש תורה וספר, וגידלת תלמידים הרבה. עד אחרית ימיך עוד לימדת שיעורי גמרא ביום הפתוח. אבל לנו אתה אבא, סבא וסבא רבא. מחנך ואוהב, תמיד דואג, תמיד מחבק ומנשק, נותן עצות ורוצה להיות מעורב בכול.
הנכדים והנינים אוהבים אותך אהבת נפש וקשורים אליך בעבותות.
לפני חצי שנה זכינו כולנו, כל עשרות צאצאיך, לחגוג אתך את יום הולדתך התשעים, וזכינו לומר לך בפניך כמה אנחנו אוהבים ומעריכים אותך, ואתה, כמו בכל שבת, ברכת אותנו בברכת הבנים והבנות.
הבית החם והזוגיות המופתית שלך ושל אימא הייתה לנו דוגמה ומופת לחיי משפחה. קיבלתם את כולם לחיקכם באהבה רבה. כל בני ובנות הזוג של צאצאיכם מרגישים כבנים ונכדים שלכם.
אימא שלנו היקרה, שתמיד דאגת לה בכבוד ובאהבה תמשיך להיות מוקפת באהבה שלנו, ונדאג לה באהבה רבה.
אבא, המשך להאיר לנו את הדרך.
יהיה זכרך ברוך.
כבר מתגעגעת,
בתך, נעמי יוגב
