טובה גלזמן ז"ל

טובה,

אחרי חודשים קשים של ייסורים שבהם הזדככה נשמתך הטהורה, את מוכנה למסע של הנשמה שלך בחזרה לכור מחצבתה. למסע שלך להתחבר ליגאל אהוב לבך, שנפרדת ממנו בכאב גדול לפני שמונה שנים.

נולדת לאחר מלחמת העולם השנייה, במחנה מעבר לקראת העלייה לארץ והגעתם ליפו. אחיך נפטר באוקראינה עוד לפני שנולדת, ולא זכית להכירו. כשהיית בת עשר, נפטרה גם אמך, ואת – שבאותו זמן היית בירושלים – לא הספקת אפילו להיפרד ממנה. לאחר מותה, אביך תפקד גם בתור אמא, והרעיף עלייך אהבה גדולה, שזכית להחזיר לו כשהבאת אותו לגור כאן בקיבוץ לעת זקנתו, עת סעדת אותו במסירות גדולה, ובכך שימשת דוגמה לארבע בנותייך, שהקיפו אותך בכל התקופה האחרונה באהבה אין קץ.

את יגאל הכרת כשהיה הקומונר שלך בבני עקיבא, ומאז לא נפרדו דרכיכם. בגיל 18 התחתנתם והגעתם לקיבוץ, ופה הקמתם בית לתפארת. למרות ששניכם התייתמתם בגיל צעיר מאוד, הבית הפתוח שלכם היה דוגמה למשפחה אוהבת. כמות הילדים המאומצים שעברו אצלכם, ושעד היום שומרים על קשר אתכם, היא מדהימה, ואת היית אמא של הרבה מאוד ילדים שמרגישים בחסרונך היום.

בעבודתך בגן חרוב הילדים היו נכנסים וזוכים לחיוך ולחיבוק רחב ממך, אין ספק שזה שידרג להם, וגם לך, את כל היום. כשהגיעו הנכדים זכית להמשיך את הנתינה הזו גם להם, פינקת אותם, דאגת להם והם החזירו לך אהבה.

השם שלך, טובה, שיקף את דמותך באופן מושלם. טוּב־לב אינסופי, ואהבת הבריות שבאו לידי ביטוי בקשר חזק עם חברים ובמעורבות שלך בכל האירועים החברתיים בקיבוץ. בנוסף, התנדבת שנים רבות יחד עם נורית ועטרה בבית החולים גהה, מקום לא פשוט להתנדב בו, וגם שם זכו לקבל מהלב הרחב ומהנתינה האינסופית שלך.

טובה יקרה, היי נא מליצת יושר על ארבע בנותייך, איילת, יפעת, שרון ואורית, ועל כל משפחתך הביולוגית, על ילדייך המאומצים ובני משפחותיהם, ועל כל חברייך הרבים.

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים

הרב ירון בן דוד