נכתב ע"י ניר עציון
אמא, סבתא יקרה שלנו, 'אשת חיל מי ימצא'.
נולדת בטנג'יר ומשם עברתם לקזבלנקה שבמרוקו. אהבתך לארץ והציונות שהייתה בליבך, הביאו אותך לעלות לארץ לבד, בלי משפחה. הכרת את סבא משה, שעלה מאותה העיר, והחלטתם להתחתן. עברתם לכרם בן זמרה וכשהיה לכם מאתגר עברתם, כזוג צעיר, לניר עציון. פה קיבלו אתכם בידיים פתוחות, באהבה ובכבוד. הייתם אהובים על כולם.
היית אישה עדינה וטובה, צדיקה וחרוצה. תמיד מחייכת לכולם ועוזרת לכל מי שרק צריך. דוברת אמת ומשכינת שלום. אהבת את חיי הקהילה ותמיד היית מגיעה לכל אירוע חברתי.
כמה מידות טובות אנחנו יכולים ללמוד ממך. כשטיפלת בהורייך ובהוריו של סבא משה, תמיד בחיוך, בענווה ובכבוד. עדינות וצניעות, אמונה ויראת שמיים היו נר לרגלייך.
בכל שנות עבודתך בענפי המשק, בהתחלה בבית המרגוע, בגנים ולאחר מכן בצרכנייה – עבדת במסירות אין קץ. היית תופרת לנו בגדים, דואגת שלא יחסר לנו דבר. הבישולים שבהם השקעת מאמצים כדי שכולם יהיו מרוצים, החלות והעוגות מכל הסוגים שהיית אופה.
לימדת אותנו להאמין בעצמנו. דחפת אותנו ללמוד ולהצליח, להתקדם! דרך דוגמה אישית למדנו ממך ללמוד, לצבור ידע, לחקור ולגלות. היית ממש תולעת ספרים... יחד עם זאת גם לימדת אותנו שלפעמים צריך לדעת לוותר. להימנע ממחלוקות, אף פעם לא דיברת לשון הרע, אף פעם לא התלוננת שקשה לך.
את ואבא-סבא דאגתם שתמיד נהיה מאוחדים, שנדאג אחד לשני.
תראי איזו משפחה לתפארת גידלתם. נכדים ונינים. זכינו לראות אותך וללמוד ממך. בכל צום ט' באב היינו מגיעים לבית שלכם, כל הילדים והנכדים ומכינים יחד 'גוזניטוס' לסוף הצום. והנה שוב דאגת לאחד אותנו יחד בט' באב, הפעם כדי ללוות אותך בדרכך האחרונה.
נוחי בשלום על משכבך, היי מליצת יושר על משפחתנו ועל כל עם ישראל שכל כך זקוק לכך בתקופה האחרונה, וכמובן על חיילי צבא הגנה לישראל.
אוהבים וכבר מתגעגעים...
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים. אמן!
המשפחה