נכתב ע"י טירת צבי
בואו של קדיש לטירת צבי עורר את סקרנותי, כילדה בת תשע. עולה חדש מאמריקה, מלא אהבה. הוא פתח לנו, ילדי הקיבוץ, עולם יצירתי ועשיר. כעבור שנתיים הצטרפה אליו בת ציון, ויחד הם יזמו ויצרו שפת תיאטרון מקומית, כשקדיש כותב, מביים ומשחק ובת ציון מנחה את השירה.
תלמידים רבים בבית הספר המשותף חבים לקדיש את היחס החיובי שלהם ללימוד הגמרא. אהבתו לעולם התורני הפכה את לימוד הגמרא למופע קסמים שסחף גם את הלומדים הצעירים. אני זכיתי ללמוד ממנו על עולם התיאטרון, הבמה והמשחק, ומודה על כך עד היום.
כשהוכתר כאן ברוב־עם הרב משה שפטר, ביקשו ממני קדיש ואיצ'ה ז"ל לברך בשם הקבוצה. "למה אני"? הופתעתי והם השיבו: "שלא יהיו הבדלים בין גיל, זמן ומין גם בחיי הרוח של הקהילה. את יכולת להיות ראש ועדת בית הכנסת, אז מותר לך להכתיר את הרב!" מקורי וכל כך אופייני. "רוצה לשמוע בדיחה?" בכל הזדמנות נשלף ההומור היהודי ועיצב את הקשרים שלו עם זקנים, ילדים, נוער.
ההומור והמשחק מצויים באלבומי החתונה של בני דורנו, כי קדיש תמיד הנחה או כתב שיר, ועוד זכורים שירים והצגות שכתב וביים לאירועים, בהם שיתף גם את בת-ציון ואת ילדיו הכישרוניים.
בית הכנסת שלנו זכה לתפילות ומנגינות רבות שהנחיל מכישרונו המבורך: "יעמוד יעמוד" שממלא את חלל בית הכנסת בהתרגשות עם כל חתן חדש עד היום. ליל הסדר שלנו קיבל ממנו את הסגנון המיוחד שהוקלט ומשמש עורכים שונים מאז ימי הסדר הקיבוצי שערך בטוב טעם ובתיאטרליות אופיינית, השתמר בזיכרון המשותף: "איך יצאתם, בחילזון או בחיפזון?"
טוב לב והארת פנים היו לו לקדיש לחם חוק. כאשר היה בירור בין חברים בקיבוץ, פנו בעלי התפקידים אליו בבקשה לגשר וללמד זכות.
קדיש, היית לנו חיוך מהלך, וגם לאחרונה, כשהגוף התעייף, החיוך המשיך לפזר מכל הטוב. דמותך ססגונית, יהודית, ציונית, אמנותית, חברית, אבהית ומקורית. אהבנו אותך ותודה שהשארת לנו מדמותך כלים נפלאים לאהבה.
יהי זכרו ברוך
רותי בן דוד