נכתב ע"י בארות יצחק
שרה,
תמיד כשהייתי מגיע לביקור, שרה הייתה אומרת לי 'הנה בא החפר שלי, מה שלום אשתך?' השתדלתי להתמיד באותה החברוּת גם בימי הקורונה. יום לפני לכתה, לבי בישר לי שצריך למהר לבקר אותה, שאין הרבה זמן, והלכתי.
שרה שכבה במיטתה נינוחה ושלווה בעיניים עצומות. לא דיברה. אמרתי 'אז לפחות נשיר'. ושרתי: 'טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת'.
שרתי את השיר הזה, כי בחייה שרה הייתה מופת חי ל'טוב להודות לה'', לבחירה של האדם על מה להביט - על הטוב או על הרע, על היש או על החסר. האם להיות נרגן או בעל עין טובה, האם להיות עסוק בלקטר או בלהודות לה'.
ראיית הטוב נוטעת באדם המון חוסן פנימי להתמודד עם סערות ומכות שהחיים מזמנים, ולשרה זימנו ועוד איך...
מידת 'טוב להודות' גם מקרינה על כל הסביבה. כאשר אדם בעל עין טובה ומברכת, אנשים רוצים בקרבתו, וכך מציאות חייו הופכת להיות טובה בפועל. זו נוסחת חיים מנצחת. שרה חיה את הנוסחה הזו כמעט מאה שנה. המשפחה הגדולה והחברים העומדים כאן מסביב הם עדות עד כמה זוהי נוסחה טובה לחיים.
שרה הייתה ילדה יחידה. שני הוריה נפטרו עליה בילדותה וכאשר קמה מה'שלושים' על אמהּ, פרצה השואה. ילדה בודדה בעולם אכזר. היא הסתתרה אצל משפחות חסידי אומות העולם בהולנד וכך ניצלו חייה. ב־1946, כאשר רק שמלה לגופה, עלתה לארץ, לבנות ולהיבנות בה.
שרה שייכת לדור מקימי המדינה, שידע ייסורים וקושי אך תמיד הישיר מבט, העלה חיוך, מיעט במילים והתמקד במעשה. מטרת חייה הייתה הקמת משפחה בארץ ישראל, והיא זכתה לראות את חלומה מתגשם מול עיניה, ובני ריבעים וגם בני חימשים יולדו על בִּרכֶּיה.
שרה יקרה, היית לי ולכולנו מקור השראה, ובמובנים רבים דמות אם, ואהבתי אותך מאוד כחבר וגם כבן...
נוחי בשלום על משכבך. תודה שזיכית אותנו באורך המאיר לזמן כה רב. ועדיין היינו רוצים עוד...
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
הרב איתמר חייקין