נכתב ע"י כפר עציון
אבוש
באחד הזיכרונות המוקדמים והחזקים איתך, אנחנו בטקס סיום קורס קצינות של רות. אני זוכר את המבט שלך, רגע אחרי שהכריזו עליה כחניכה מצטיינת. במבט אחד מלא גאווה, אמרת הכול.
ככה חינכת אותנו, בלי הרצאות, מתוך עשייה ודוגמה אישית. במספר מילים מועט ידעת להסביר בפשטות מה חשוב, ולגרום לנו לרצות שתהיה גאה בנו.
שלא כמו מילות השיר "אני מתפלל על הילדים שלי, שלא יירשו את השריטות שלי" - אני מודה על כל שריטה שירשתי ממך. העקשנות, ה"וורקוהליות", האופטימיות הבלתי נגמרת, ההומור השחור והציניות. היכולת לזמזם בשמחה דווקא כשכלום לא מצליח.
הייתה לך דרך להראות לנו את העולם מתוך מבט מפוקס ואופטימי. הלוואי שנדע ללמוד וליישם קצת מהדרך שלך - לקבל כל אדם באשר הוא, בלי דעות קדומות. לעשות בשביל הכלל בלי לצפות לתמורה, לחלום חלומות, לקבוע מטרות ברורות ולהגשים אותן כמוך.
אבא, עוד רבות ידובר על התרומה שלך להר הזה, ולהרים אחרים בגוש עציון ובהר חברון. אבל התרומה הגדולה שלך היא לקהילה שיצרת וחינכת, לאנשים שאספת לאורך הדרך ונגעת בהם, ונתת להם מתוך עשייה ואהבה, בענווה ובשקט.
אבוש, אני יודע שהיית גאה בנו, הילדים שלך, הנכדים, השבט שיצרת. היה לך חשוב שנהיה ביחד, ואנחנו מבטיחים לך שנשמור על זה. אני גאה באחים שלי על הדרך שבה הם ליוו אותך בשנים האחרונות בכלל ובשבועות האחרונים בפרט. אנחנו כל כך שמחים שנפרדת מאיתנו בבית, מוקף אהבה, ומצטערים שסבלת וכאבת.
אמא שלנו שכל כך אהבת, חזקה! אנחנו מבטיחים לשמור עליה, היא מוקפת בקהילה המדהימה של כפר עציון והיא לא לבד.
אנחנו רוצים להגיד תודה לקהילת כפר עציון שעשתה מעל ומעבר כדי שתעבור את התקופה האחרונה בצורה הכי רגועה ואוהבת. ובמיוחד לניצה המיוחדת במינה, לרוחי היקרה ולאשירה על הליווי, העזרה והדאגה.
נוח על משכבך בשלום, היית גיבור בחייך ובמותך, עכשיו הזמן שלך. לך תשב עם החברים, עם אבנר, צביקה, חנן, אלישיב ויחיעם והשאר שכל כך אהבת,
אוהבים אותך עד בלי די