נכתב ע"י ניר עציון
טוני, אשתי היקרה, אהובת נפשי, חברתי הטובה.
נפרדנו ממך לאחר מחלה ארוכה והלב מתקשה להאמין. עזבת אותנו בפנים שקטות ושלוות, כשאנו ליד מיטתך עד הנשימה האחרונה.
הכרתי אותך כשהגעת לאולפן בקיבוץ בארות יצחק. שנה לאחר מכן נישאנו, כאשר
אני עדיין במילואים במרחבי סיני לאחר מלחמת יום כיפור. חייך היו מורכבים. איבדת את אחותך ממחלת הסרטן – אסון שהשפיע על המשפחה לאורך שנים. עברת תאונת דרכים קשה ממנה ניצלת בנס. כשמצאת עבודה בבית ספר יהודי באטלנטה ומשפחת שירלי ודונלד רייזמן אימצה אותך, התחלת לגלות עניין ביהדות והחלטת להתגייר. כך הגעת לבארות יצחק.
שלוש שנים לאחר נישואינו עברנו לניר עציון. התבלטת בחוש האמנותי שלך והחלטת לעסוק בטוויית צמר ביד. התמחית בזה, למדת והרצית בכל רחבי הארץ. עבדת עם חוקרים, ואנשים רבים באו ללמוד ממך. האהבה הגדולה שלך הייתה חוגי מלאכת יד לילדים.
ואז קרה לנו האסון הגדול ובננו הבכור מגן נהרג בלבנון. הלב של שנינו נשבר לרסיסים. את יצאת למסע נחוש לאסוף את שברי הלב ולהתמודד עם הכאב הגדול.
קראת המון ספרים בהם חיפשת משמעות ותשובות. חלית בסרטן והצלחת להתגבר באומץ רב. לפני עשר שנים התחלנו להרגיש שמשהו לא כשורה והבנו שחלית במחלת השכחה. מאז חיינו במאבק ארוך כדי לעזור לך להתמודד, להשגיח עלייך ולראות שתקבלי את הטיפול הטוב ביותר.
בכל מעשייך פעלת באומץ ובנחישות ואז המחלה עצרה את תנופת חייך...
נשארנו כאן, המשפחה שאהבת כל כך, והנכדים ששימחו אותך ואהבו בלי קץ.
תמה מסכת חיים מרתקת וארוכה. האהבה שלנו רק התגברה עם השנים ויכולתי רק להודות לקב"ה על האישה הנפלאה והמיוחדת שזכיתי לחיות איתה.
אני רוצה להודות לכל האנשים והחברים שעזרו לנו לטפל בך במשך השנים. אנשי קהילת ניר עציון – תודה על התמיכה הגדולה. זכינו מכם להמון צדקה וחסד.
תודה למרינה שטיפלה בך במסירות בשנים האחרונות.
נוחי בשלום על משכבך, טוני, וינעמו לך רגבי ארץ ישראל ליד בנך האהוב מגן.
מתגעגע מאוד.
יונה