נכתב ע"י קבוצת יבנה
אבא,
אנחנו נפרדים ממך לאחר שבועות ארוכים של סבל וכאבים, שמחים שלפחות הימים האחרונים עברו עליך ברוגע ובשלווה כפי שהיית רוצה.
הוריך, שמואל ורחל, היו ממייסדי הקיבוץ. עברת ילדות לא פשוטה, בימים שבהם האיזון בין ערכי הקיבוץ וערכי המשפחה התערער. התמודדת עם שיתוק הילדים שבו חלית בילדותך, ולמרות זאת, ניסית להיות האבא הכי טוב שיכולת.
היו לך תחביבים רבים, אהבת שירה, אהבת קריאת ספרים, למדת המון, גם לבד וגם עם חברים. כתבת שירים לאירועים משפחתיים וגם למגירה, היית איש שיחה מעניין בנושאים מגוונים, הקמת ביחד עם אמא בית שמח. היה חשוב לך שנהיה אנשים טובים וערכיים. היו לנו הרבה רגעי צחוק יחד.
עשית רבות במהלך חייך בהתנדבות, בהדרכת הורים בבית הסוהר, בחברה קדישא, בעזרה לאנשים מבוגרים בקיבוץ. לימדת ילדים את הקריאה בתורה לקראת בר המצווה, היה חשוב לך מאוד הדיוק. הייתה לך אוזן מוזיקלית חדה והיה לך קשה לשמוע זיופים ושינויים במנגינות בתפילה. היית אומר בציניות שהחזן מלחין עכשיו מנגינה שלעולם לא יחזור עליה.
דאגת מאוד לבריאותך דרך תזונה בריאה ומאוזנת ושמירה על הגוף. לאחר שנפלת ושברת את פרק הירך, החלטת לעבור לבית סביון בראש צלול ומפוכח, כי רצית להיות בחברת אנשים. מילאת את ימיך בפעילויות של חוגים, לימודים ויצירה, והפכת לאדם עסוק מאוד.
לאורך כל השנים היית חד מאוד; מעורה בכל הקורה בקיבוץ ובמדינה, ואת דבריך תיבלת בציניות במינון המקובל. בכל ביקוריי אצלך הייתי פוגש אותך בעשייה, בקריאה, בבישול שמאוד אהבת, או בהאזנה לשירים עבריים.
אנחנו רוצים להודות לאנשי קבוצת יבנה שהיו איתנו בתקופה האחרונה, בהבעת התעניינות, בעזרה עם אבא ובביקורים אצלו. תודה מיוחדת לכל צוות בית סביון ולד"ר מיטל, שבשבועות האחרונים, בשקט, במקצועיות ובהרבה ענווה דאגה לאבא גם מאחורי הקלעים בשהותו בקפלן. תודה רבה לאלי מוזס שעזר לאבא בשנים האחרונות בשקט ובשלווה האופייניים לו. הייתם עימנו כולכם גם בליבכם ולא רק מתוקף תפקידכם.
אבא אנחנו נפרדים ממך ,
אוהבים ומתגעגעים.
בנך, אליאב בשם כל המשפחה