נכתב ע"י סעד
יש לי זכות גדולה, ועל כך אני מודה לאלוהים, על כמעט 48 שנים עם הסבתא הכי טובה בעולם.
סבתא בשבילי היא שבוע חופש בקיבוץ בלי ההורים החל מגיל שנה. סבתא מאוד האמינה בזמן זוגי לבד לבני זוג, ולמרות שהיא הייתה צעירה עם הרבה מחויבויות, היא פינתה את הזמן בשבילי כדי שההורים שלי יוכלו להיות לבד.
סבתא בשבילי זה טיפוס למגדל המים בבאר שבע, אחרי שעות של נסיעה באוטובוס והסתובבות בעיר בחום הקיץ.
סבתא בשבילי זה להיכנס ולהריח את המאפים והתבשילים מעורבים בריח הניקיון המוקפד ובושם השאנל 5, שסבתא לא החליפה מעולם.
סבתא בשבילי זה לשבת על המרפסת בבית הישן, לאכול את הלחמניות המיוחדות של יום שישי וגמדים משוקולד, ולהקפיד לא לפתוח את המקרר כשמגיעות חברות מהקיבוץ כדי שחלילה אף אחת לא תראה איזה פינוקים אנחנו מקבלים.
סבתא הייתה מכינה מאכלים ומאיימת שמה שלא נאכל נצטרך כעונש לקחת הביתה. במשך שנים, כשהיינו זוג צעיר, הקניות אצל סבתא וסבא החזיקו אותנו להרבה זמן.
סבתא בשבילי הן מתנות פשוטות עם הרבה מחשבה וכוונה. הן הקשבה בריכוז ובהנאה לדבר תורה של סבא בארוחת שבת.
עלון השבת של חב"ד הזכיר לסבתא תמיד את בית הוריה. החיבור לירושלים של ילדותה היה נושא מרכזי ומהותי בחייה. סבתא אהבה מאוד לספר על ילדותה ועל ירושלים של פעם. למרות ששמענו שוב ושוב את אותם הסיפורים, סבתא העמידה פנים שהיא מספרת בפעם הראשונה, ובכל פעם היו חלק מהפרטים קצת שונים, כי לא היה לגמרי ברור מה קרה באמת.
סבתא בשבילי היא דוגמא אישית.
כשבאתי בפעם הלפני-אחרונה, סבתא הייתה ממוקדת בלשאול מה שלום המשפחה ולהגיד משהו טוב על כל אחד.
סבתא בשבילי היא המקום בו מישהי כל כך רוצה לפנק אותי ואני כל כך רוצה לבוא להתפנק.
סבתא, את תהיי חסרה לי תמיד. יש לי חור ענק בלב אבל אהבה עצומה שממלאת אותו.
יהי זכרך ברוך!
אליאב רוזנפלד נכדך הבכור