בשנים האחרונות אני מרבה לחשוב על ההתמודדות עם אובדן ושכול. מתבוננת אל תוך עצמי ואל סביבתי הקרובה ומבחינה
בתגובות ודרכים שונות להתמודדות עם מוות של אנשים קרובים. שאלות אלו ואחרות צפות ועולות בתוכי, כמו – האם לגיטימי להתמודד כך או אחרת? האם בכלל יש טוב או רע בדרכי התמודדות? החפירה פנימה, לעיתים יתר על המידה, הביאה לחיפוש החוצה, אל ספר הספרים. איך זה בתנ"ך? האם התנ"ך מציג דרך, כיוון להתמודדות?
ביום ה', כ"ח סיוון (30.6.11), התקיים בטירת צבי המבצע 'לאסוף את השברים' מטעם יד ושם. לטירת צבי הגיע אוטובוס עם 23 עובדים, מכונות דגיטציה וסריקה משוכללות ומחשבים. עובדי יד ושם מצוות הארכיון וממדורים אחרים התנסו באיסוף הזכרונות, התמונות, הפריטים והחפצים במספר מרכזים בארץ, והגיעו ערוכים כהלכה. הצוות כלל אנשי לוגיסטיקה, מראיינים, צלם וידיאו, אנשי מחשבים, מומחית לשימור נייר, אשת עדויות, ועוד ועוד. ביניהם היו דוברי שפות רבות: גרמנית, ספרדית, יידיש, רומנית, צרפתית, פולנית, רוסית ואנגלית.
