התבוננות וקריאה בכתביו של הראי"ה קוק משקפת התפתחות ביחסו אל נושאים שונים ומגוונים. הרב היה הוגה דינאמי, שבתחומים שונים ניכרת בבהירות התפתחות ושינוי בנוגע לנושאים שונים שהעסיקו את מחשבתו העמוקה. אחד התחומים הללו הוא נושא האמנות והספרות. אני מבדיל את הספרות מכיוון שהרב קוק ראה בה את פסגת האמנות ובמקומות רבים יצא בקריאות קדושות לחובשי ספסלי בית המדרש להשחיז עטיהם ולעסוק בכתיבה ספרותית. גם הוא עצמו שימש כמודל ודוגמא, כתב מאמרים רבים ושירים ועמד בקשר הדוק עם סופרים כמו אז"ר ועגנון ובנסיונות לקשר עם
ח.י. ברנר.
יניב שפירא, בן וחבר קיבוץ יזרעאל, הינו בוגר תואר ראשון בתולדות האמנות ובפילוסופיה ותואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב. הוא איש צוות במשכן לאמנות בעין חרוד מאז 1995 ועוסק בעיקר במחקר ובאוצרות. השניים נפגשים בין כתלי המשכן לאמנות בעין חרוד, במקום בו אמן ואוצר מרגישים בית. מה בין אוצר אנחנו מתחילים את השיחה בעיסוק בשאלה - מציג את תפיסתו ה'אוצרותית': "האוצר אמנות לאמנות? יניב הוא כעין שומר סף תרבותי העוסק באיתור אמנים, מגמות ויצירות ובבחירה מה מעניין, משמעותי ורלוונטי למקום ולזמן שבו אנו חיים. התוקף והמשמעות של האמנות הינם נגזרת של מרחב תרבותי-חברתי-פוליטי שהאמנות מגיבה לו", הוא מסביר. "כשאמן מצייר נוף, למשל, אפשר לאבחן בתוך הנוף את הפרופיל הביוגראפי שלו. הנוף הוא מקום פיזי ספיציפי מסוים אבל הוא גם מושג רב-משמעויות. מבחינה זו האוצר משמש כמתווך בין רעיונות הלובשים ביטוי חזותי לבין ציבורי הצופים, וכשאנחנו מדברים על אמנות במרחב הקיבוצי, ההיבטים הללו משמעותיים גם לחברה הקיבוצית של היום".
