בית היא מילת המפתח בסיפורו של עזריאל בן-דב: בבית הירושלמי בו גדל העניקו לו ההורים את הבסיס הערכי לכל האתגרים הציוניים הרבים שלקח על עצמו במהלך חייו. תנועת בני עקיבא, שהייתה משחר ילדותו "ביתו השני", הובילה אותו לעשייה לאומית ברוח תורה ועבודה. שושנה - הנערה
המלומדת והנמרצת, שהכיר בפעולות השבט ובגרעין ה' - הפכה לימים לרעייתו האהובה והקימה עמו בית חם. גוש עציון מסמל עבורו חודשים של עמל ויזע בהקמת עין צורים ומלחמה על הבית עד כדי נפילה בשבי הירדני. משואות יצחק - משק שיתופי, שהפך במרוצת השנים לביתו, תוך עבודת כפיים בלולים ובמטע האבוקדו. ודירת משפחת בן-דב - בית צנוע הממוקם בשביל העולה אל בית הכנסת, קירותיו עמוסים בתמונות משפחתיות וברכות צבעוניות עבור סו"ס שלנו (סבא וסבתא).