לתחושתי, סיכום שנת השמיטה תשע"ה מביא למסקנות מעורבות. לפני שהחלה השנה, חברו אנשים טובים ושורה של ארגונים להקים מיזמים רבים ברוח רעיונות השמיטה. בחלק המיזמים בלטה החבירה של חובשי כיפות עם חובשי כיפת שמים. מזכ"לנו, נחמיה, גילה הרבה מעוף, יצירתיות ושפע של אנרגיה חיובית ואופטימית כשהצליח לארגן, יחד עם גופים נוספים, כנס רב-רושם בעיצומו של מבצע צוק איתן. מאות אנשים השתתפו בכנס שעסק במיזמי יהדות, חברה וחינוך, לאור מושגי השמיטה.
אירועי הזמן האחרון מחייבים אותנו לחדד ולהגדיר כראוי את מערכת היחסים הראויה והנורמטיבית בין רב לקהילתו, בין אדמו"ר לחסידיו, בין ר"מ לתלמידיו. על כל רב לערוך חשבון נפש ובדק בית לעצמו, וגם הקהילות, הפרטים, עמך בית ישראל, מחויבים בחשיבה מחודשת ומדויקת, ואולי גם בדיון על תקנות אתיקה רלוונטיות. קהילותינו אמנם אינן מתאפיינות בהערצת רבנים, ובכל זאת, שלוש נקודות משמעותיות בנושא זה זקוקות לליבון.