שלומית הי"ד, בתם של צחי ונעמה, הייתה אחות בכורה בין שבעה אחים ואחיות, שגדלו כולם אצלנו בשדמות מחולה. שלומית נולדה כשהוריה התגוררו בבית חורון - ושם נרצחה. שלומית נולדה בירושלים ביום מושלג, ונטמנה בירושלים ביום
כזה. שלומית נולדה בחודש שבט, ובחודש זה הרוצחים קיפדו את חייה. המנהל (לשעבר) של אולפנית טבריה, אברהם ליפשיץ, הספיד את תלמידתו: שלומית בלטה באישיותה המיוחדת, שהאירה את כולנו ללא מילה מיותרת... יש בחינה של "תלמיד המחכים את רבותיו", שלומית זיכתה את כולנו לקבל אור, שפע של טוב מעצם אישיותה השמחה והמקרינה. ואחרים הוסיפו: כזו שכשמה כן הייתה. חייכנית, מלאת שמחה וחיוניות, כזו ש"לא יודעת לריב", גם באותן הזדמנויות בהן עמדה על דעתה... זאת הייתה שלומית, נערה שהיא פרוכת לבנה, שרקמה באישיותה רקמה של עדינות, ענווה, של שקט עמוק, של שמחה וחיוך מבויש שלא מש משפתיה...
מושקו הוא מותג. שמו הולך לפניו כמי שהיה ראש מועצת שפיר שנה, ועשה שם נפלאות וטובות. הוא מוכר ומוערך 27 במשך מאוד בקרב כל מי שעוסק בהתיישבות בכלל, ובגוש עציון בפרט. בין מפעליו של האיש הצנוע ונעים ההליכות הזה - הקמת ישיבת הר עציון, אלון שבות, אפרת, וידו עוד נטויה... שנה, אבל זה לא עוצר אותו מלהמשיך 91 בימים אלה מלאו לו לסמן מטרות, ולפעול בנחישות להגשמתן. באנו לנסות להבין מהיכן התבונה, הכוח, הנחישות והאומץ לפעול ולהצליח ליצור יש מאין. ביקשנו גם לקבל ממרום גילו וניסיונו, כמה עצות וכיווני עשייה.