לו יצור חייזר מהעולם החיצון היה מגיע אלינו לכדור הארץ, בפעם הראשונה, מן הסתם היה תֵמה על מספר דברים שאנחנו נוהגים לעשות בחיינו (ולנו הם נראים נורמליים). בין שאר הדברים שהוא בוודאי יתַמה עליהם, בולט נושא החינוך. והנה הוא אוסף קבוצת הורים מגוונת מרחבי הארץ ומניח לפניהםְ את שאלותיו: "יש לכל אחד מכם כמה וכמה ילדים - הגידו, לָמה אתם רוצים לגדל את ילדכם? אלו תכונות אתם רוצים להנחיל לו, שיהיו לחלק ממנו כשיהיה לאיש?". אנחנו רוצים לקוות שההורים ישיבו תשובות כמו: בן אדם, ישר, מאמין, אחַראי, מסור, מוסרי, חרוץ, מתמיד, אידיאליסט, מחובר לנשמתו, מלא בשמחת חיים. "יפה", ימשיך החייזר וישאל, "מה אתם עושים בשביל זה?".
העיר רקלינגהאוזן (Recklinghausen )במערב-גרמניה, בה נולדתי, היא עיר תעשייתית. לפני השואה הייתה בה קהילה יהודית פעילה. אבי היה מורה בבית הספר היהודי. מול בית הספר היה בית כנסת גדול, וליד בית הכנסת גרו הרב של הקהילה ומשפחתו. ב"ליל הבדולח" הידוע לשמצה, נשרף בית הכנסת )יחד עם הרבה בתי כנסת נוספים ברחבי גרמניה(, והחלה מחיקת הקהילה היהודית בעיר. הרשעים אימצו לעצמם את הבניין של בית הספר היהודי. אבא קיבל דירה פשוטה, בה היה יכול להמשיך ללמד, אך מהר מאוד לא נשארו תלמידים: או שהם נשלחו להשמדה, או שהוריהם מצאו דרך להוציאם מהתופת. בסוף המלחמה, אמנם נשארו בחיים יהודים בודדים מהעיר, ואחדים מהם אף חזרו אליה, אך קהילה יהודית כבר לא הייתה.
"עֶטֶר ְת זֵקִנ ְ ים ב ּ ֵנ ָ י בִנ ְ ים ו ִת ְפֶאֶר ָ יטיבו אנשי טירת צבי לתת ביטוי מוחשי ומעשי לכותרת המעטרת את בית האבות שבקיבוצם: "עטרת צבי". גילוי נאות: אלי, אישי היקר, נמצא בבית "עטרת צבי" מזה כשנה - פרק זמן ראוי להתייחסות. לפני כמה שבועות הגיעה משלחת מטעם משרד הבריאות לבקר במקום, לרגל חילופי-גברי )יותר נכון: חילופי-נשי( במחוז הצפון. "עטרת צבי" נבחר כדגל וכסמל למקום ראוי ומכובד לאנשים סיעודיים. בהתכנסות שהייתה לאחר סיור בבית, ישבנו במעגל )כשבמרכז, שולחן מדושן מטוב לבם וחוכמת ידם של צוות הבית(. מרגלית - מנהלת המקום, שכשמה כן היא: יקרה, חמה, חכמה ומקצועית - שטחה את משנתה הסדורה בפני המשלחת, תוך שהיא מעגנת
את דבריה בדוגמאות ונתונים. כשמרגלית סיימה, ביקשתי את רשות הדיבור כ"נציגת משפחות המטופלים", והוספתי שאם רצה המקרה שנזדמן ביחד - המשלחת ואני - כנראה שאין זה מקרה... פצחתי בנאום, שלא הייתי צריכה לעמול קשה על מנת לבנות אותו. אני חיה את מה שאמרתי.