בעבר היה הקבה"ד גורם מוביל, יוזם, יוצר ומחדש בשאלות דתיות-ציבוריות. הקבה"ד הקדים להעלות לדיון עיוני את סוגיית השואה והאמונה; הקבה"ד פרץ דרך בעיצובו הדתי של יום העצמאות ובהפקת מחזור תפילות ליום העצמאות; הקבה"ד הוביל את כל בניו ובנותיו להתגייס לשירות מלא בצה"ל; הוא יזם מסגרת לימוד תורה לבנות בוגרות; פיתח גישה הלכתית- ציבורית בנושא השמיטה, ולראשונה מאז קום המדינה הוא גיבש אמנה יהודית-דתית, והציע ליישם אותה בקרב חלקי הציבור בישראל. בכל אלה היינו חלוצים ההולכים לפני המחנה, וזכינו לקיתונות של ביקורת ושל הסתייגות. במהלך השנים חלקים ניכרים מהציבור הציוני-דתי אימצו את דרכנו, במלואה או בחלקה. רוב היוזמות הללו צמחו ועוצבו בוועדה להכוונת החיים הדתיים, שפעלה כלפי פנים וכלפי חוץ. ועדה זו נמוגה לפני כמה שנים. הקבה"ד, כתנועה, חדל להשמיע קול צלול, ליזום וליצור בעולם התורה וההלכה, ובכך נפגע אחד מעמודי היסוד שלנו.
מצוות התורה מכילות הגבלות רבות על צריכת הבשר: סוגים רבים של בעלי חיים נאסרו באכילה; בבהמות שהותרו, חלקים מסוימים מהן נאסרו )גיד הנשה והחלב(; נאסר על שחיטת בהמה שנולדה באותו יום; חובה לכסות את הדם כי בו הנפש; ובהלכות שחיטה נקבעו דרישות חמורות שמצמצמות למינימום האפשרי את הצער מבעל החיים הנשחט. על מצוות כיסוי הדם כתב הראי"ה קוק כי היא מבטאת "מחאה א-לוהית". לדבריו, התורה אמרה בכך: "כסה הדם, הסתר בושתך ורפיון מוסריותך".
ב16- באפריל 1974 השתחררתי משירותי הסדיר, נושא בתואר "מעוכב שחרור" בעקבות מלחמת יוה"כ, ולמחרת, יחד עם חברי הטוב מיכאל לזר עליתי בטרמפים "להגשים" במשק היעד שלנו - מעלה גלבוע. מיד סודרתי לעבודה בדיר הצאן,
והתחלתי בקריירה שלי כקיבוצניק. התאהבתי בבהמות הדקות, וקיבלתי על עצמי מכאן ואילך לא להכניס לפי בשר מכל סוג
שהוא. זה היה ה"סיבוב" הראשון שלי כצמחוני, שהחזיק מעמד פחות משנה. מאז עברו כמה עשורים, והגעתי לפני כארבע- חמש שנים כציר מטעם הקיבוץ שלי למועצת סעד של הקבה"ד, שהתנהלה בשיטת ״המרחב הפתוח״. הנושאים החשובים מאוד שהוצעו בדוכנים השונים, וביניהם עתיד בני עקיבא והקמת ישיבה תיכונית-קיבוצית, פחות דיברו אליי, ונרשמתי ביחד עם עוד שניים שלושה צירים לקבוצת דיון בנושא הצמחונות. את הדיון הובילו אחות ואח חמודים מבארות יצחק, שלמיטב זיכרוני ביקשו להביא הצעת החלטה שהקיבוץ הדתי יהפוך לצמחוני. או קיי. הם לא לגמרי הצליחו בכך... אך בתום הסבב הראשון, כשעמדנו בתור להגשה העצמית המפוארת בחדר האוכל, כבר עקפתי את המסלול הארוך של הבשרים הטעימים, ופניתי לסלטים ולאורז. מאז, להוציא שגגה אחת, אני עומד בניסיון, ומגדיר את עצמי כצמחוני.