נכתב ע"י 635 בס"ד יז בשבט תשפ"ג | 8.2.2023
במבוא לאסופת המאמרים הקהילה החדשה, שכתב משה אונא לפני ארבעים שנה (1983) מצאתי השבוע את המשפטים הבאים:
הקבוצה הדתית ניצבת במוקד הגורלי ביותר של האומה הקמה לתחייה ושל המדינה בייחוד. נראה לי שאין עוד אתר חברתי טעון סכנות יותר משדה ההתגוששות בין דתיים וחילוניים. הקבוצה הדתית אינה רשאית להתכחש לתפקידה "הטבעי" להיות מקשר, בלעדו היא תאבד את זהותה. אסור לה לוותר על נקיטת עמדה, ברורה ופומבית, התובעת יצירת רקמה של חיים בצוותא בין שני חלקים אלה של העם היהודי כיום... (שם, עמ' 14)
הקבוצות בחברה הישראלית היום שונות ומגוונות ממה שהיו אז, אך דבריו של אונא התובעים יצירת רקמת חיים בצוותא חיוניים היום לא פחות משהיו אז. ברוח זו שלחנו בשבוע שעבר פנייה לבית הנשיא ובקשנו להירתם למרחב השיח ההולך ונבנה בימים אלה. פנייתנו קיבלה תשובה מיידית ומוקירה, ואנו מקווים להיות מעורבים בעשייה החשובה המתפתחת.
שבת הנהגות - בעת כתיבת שורות אלה נערכים חברי המזכירות הפעילה בהתרגשות ושמחה לשבת הנהגות צעירות תנועתית. השבת, במתכונת סמינר, נועדה ליצור חיבורים: בין אנשים, בין רעיונות ובין חלומות, ולהיות עוד שלב בדרכנו להניע את התנועה ולהתחדש. דיווח על מה ואיך היה, מובטח (ב"ה) בשבוע הבא.
העולם בו אנו חיים היום אינו דומה לעולם בו גדלנו. אנחנו מהלכים כתיירים בעולם החדש שמשתנה באופן מהיר ותדיר. כדי להצליח לתת מענה נכון כמחנכים, השלב הראשון הוא הבנה של האקלים בו חיים היום אנחנו וילדנו. הבנת האתגרים החדשים שהמאה הזאת, ובעיקר התקופה שאחרי הקורונה, מביאה לפתחנו הם שלב בסיסי שיאפשר לנו להיות רלוונטיים, לדבר בשפה מתאימה ולנסות לתת את מענה נכון ומותאם.
כנס החינוך השנתי של התנועה, שהתקיים בשבוע שעבר במלון לביא ועסק בנושא 'חינוך בעולם משתנה' נועד לאפשר התבוננות על חלק מהאתגרים האלה, מתוך מטרה שאת ההתבוננות העמוקה והרצינית ימשיכו צוותי החינוך לעבד ולתרגם לעשייה בתוך מערכות החינוך שלהם פנימה.
את הכנס פתח הרב ד"ר יונה גודמן בתיאור השינויים והתמורות החברתיים והתרבותיים שעוברים על הנוער והחברה הדתית בכלל, בשנים האחרונות, בתיאור השפעתם על המחנכים ועל החינוך הדתי ובהצעות של כלים להתמודדות עבור המחנכים. גשמי הברכה הרבים שירדו במהלך הכנס לא מנעו מהמשתתפים לצאת לסיורים מעוררי השראה - להכיר את דמותה ומשנתה של מלכה האס, לפגוש את האתגרים איתם מתמודדים בכפר הנוער הודיות ולהתנסות בחשיבה מחוץ לקופסא במרחב מייקרס. הרצאתו המרתקת של אסף בנר מעמותת 'מהפכת הקשב' עסקה במהפכה הדיגיטלית בהכרה של הכוחות הכלכליים המניעים את 'תעשיית תשומת הלב' ובמחירים הפסיכולוגיים, פוליטיים וארגוניים שאנו משלמים עליה כפרטים וכחברה. סיימנו את המפגש בהצעות לדרכי התמודדות אפשריים עם הטכנולוגיה הדיגיטלית. בהמשך הערב נפגשנו לערב שירה מחבר, מגבש ומשחרר של הרבה 'יחד' תנועתי. הצוותים קיבלו במהלך הכנס כלים לעבודה על קשר אישי, כלים לעידוד יזמות בקרב בני נוער והם נפגשו גם עם רעיונות שמציעים כיצד ניתן להפוך ערכים למשחקים בסדנאות ייעודיות. במפגש עמיתים שמעו זה מזה על רעיונות לפרוייקטים מיוחדים מתוך מערכות בקיבוצים אחרים ואת הכנס סיימנו בהרצאתה המטלטלת של יערה ישורון המתבוננת על עולם בריאות הנפש בילדים ונוער וחושפת את כוחנו כקהילות וכמחנכים להוות מענה ולסייע להורים ולמשפחות.
הכנס נבנה כך שיאפשר היכרות ומפגש נינוח, לצד למידה והשראה. הוא נבנה עבור הצוותים כאנשים, כאנשי חינוך, תוך מבט על המרחב בו הם פועלים, ומתוך הערכה מלאה לעבודה שהם משקיעים בדור העתיד. הבחירה של הנהלות הישובים לאפשר למנהלים ולצוותיהם להקדיש יומיים מלאים של למידה בנחת רוח אינה מובנת מאליה והיא בהחלט מרגשת ומעידה על הכרה בחשיבותן של מערכות החינוך ועל הערכה לתפקידי צוותי החינוך עבור הקהילה כולה.
תודה לכל המשתתפים והמשתתפות שלקחו חלק והיו מגוייסים במלוא המרץ ללמידה ולחוויה.
השבוע הוזמנו לישיבה חגיגית של סיעת הציונות הדתית בכנסת כדי לחגוג יחד את ט"ו בשבט ולדבר אודות האתגרים העומדים בפני החקלאות הישראלית כיום, לצד הצלחותיה.
כידוע, הכנסת מציינת את יום הולדתה בחג האילנות והשנה ציינו במשכן 74 שנים לישיבת הכנסת הראשונה. לקראת הישיבה אספנו ממשקי התנועה דגימות של תוצרת חקלאית מגוונת עם דגש על שבעת המינים, בכדי להביא לשרים ולח"כים איתם נפגשנו.
בפגישה הצגנו את ההיבט החקלאי הדומיננטי של משקי התנועה, פעילות המהווה קרוב ל- 70% מסך הפעילות הכלכלית של כלל יישובי התנועה. מעבר לניתוח מאפייני הפעילויות החקלאיות שלנו בצד מסרים של חשיבות וערכיות החקלאות, ביטחון המזון והאחיזה בקרקע, בחרנו להתמקד בשלושה נושאי ליבה: חדשנות בחקלאות – שהוצג ע"י איתן עפר, מרכז המשק של שדה אליהו, דור צעיר בחקלאות – שהוצג ע"י צדוק דורלכר, מנהל תכנית "חקלאות בעמק" ושילוב אנרגיה בחקלאות שהוצג ע"י דובי מילר.
ניצלנו את ההזדמנות וקראנו לשר האוצר בצלאל סמוטריץ, להוציא את פרק החקלאות מחוק ההסדרים המונח על שולחן הממשלה וכולל סט גזרות נוספות על החקלאות הישראלית. קראנו לו להוביל יחד עם שר החקלאות ומנהיגות המרחב הכפרי, רפורמה חדשה שמייצרת איזונים בין ההכרח להקטנת יוקר המחיה לבין שמירה על החקלאות הישראלית ופיתוחה.
השר סמוטריץ וחברי הסיעה הביעו אמפטיה ומחויבות לשמירה ופיתוח החקלאות לאורך זמן. שמחנו לשמוע משר האוצר התחייבות משמעותית ומעוררת תקווה לבאות: "החקלאות הישראלית היא ערך מרכזי במדינת ישראל, בחיבור שלנו לקרקע ולשורשים. אנחנו מחוייבים לתמוך ולסייע לחקלאים בישראל ויש בפנינו אתגר חשוב להשקיע בחשיבה אסטרטגית כדי לחזק את החקלאות בישראל ולעזור לה להתפתח יחד עם החידושים המודרניים. החקלאות הישראלית היא כלי חשוב ומשמעותי ובציונות הדתית נהיה שותפים בהצלחת ענף החקלאות בישראל".
פורום ההנהגה הכלכלית של משקי הקיבוץ הדתי החל השבוע את סדרת המפגשים לשנת 2023. במפגש זה שהתקיים בקיבוץ עלומים עסקנו בבניית כוח ניהולי כלכלי מתחדש, עם דגש על שילוב דור צעיר במעורבות ובהובלת המשק.
פתחנו בסיכום פעילות הפורום בשנת הפעילות הראשונה שלו, שנת 2022, שנה שהנכיחה את העניין והצורך בקיומו של הפורום, שנה שבמהלכה התקיימו שישה מפגשים בהם השתתפו בממוצע יותר מ- 28 אנשים בכל מפגש. 52 בעלי תפקידים [מרכזי משק, מנהלי כספים ויו"ר כלכליים] לקחו חלק לפחות באחד מהמפגשים. 27 מהם השתתפו בלפחות במחצית המפגשים. בסה"כ לקחו חלק בפעילות נציגים מכל 24 משקי התנועה.
ממענה רחב ומרשים לשאלון סיכום שנה ששלחנו, אנחנו למדים על ציון גבוה מאוד שחברי הפורום ייחסו למפגשים על תוכנם, על ההיבט הארגוני והלוגיסטי [אירוח של המשקים] וכן על הנחיית המפגשים ע"י יפעת ניימן. מרביתם המוחלט של החברים ציינו לטובה את הפורמט שבו המפגשים נודדים בכל פעם למשק אחר, גם אם המשמעות היא לעיתים נסיעה של שעתיים ויותר לכל צד.
ע"פ רוב, הדיונים במפגשים דינמיים למדי ומעוררים לחשיבה על שינוי ושיפור ועל כך שמחתנו. עם זאת ולאור התייחסויות שקיבלנו, עולה צורך בדיוני המשך לפחות בחלק מהנושאים העולים במפגשים. לאור זאת, השנה ננסה להבנות מענה לצורך הזה. לאחר כל מפגש נבחן את הרצון והעניין במסגרת המשכית, למשל הקמת צוותי אד הון לחשיבה או ע"י פורמט אחר שעליו נחליט בסוף כל מפגש.
לבסוף שאלנו את החברים על נושא מומלץ למפגש משותף שנקיים בחודש הבא עם פורום המזכירים ומנהלי הקהילות. מרבית המשיבים כיוונו אותנו לממשקים שונים שבין משק לקהילה וככל הנראה בהיבטים הללו נעסוק במפגש הבא שיתקיים בכפר עציון.
תודה לכל השותפים והמפרגנים!
מסמכים מצורפים: עמוד"ש 635 להורדה והדפסה